חדשות תיירות, תרבות, מסעדות, ומלונות

  "חדשות תיירות תרבות מלונות ומסעדות".מאת: שרית יוכפז

                                                            צילום שרית יוכפז

                                                  צילום שרית יוכפז

"לא הייתם צריכים" –  הצגה המוצגת בתיאטרון הקאמרי .הצגה שמטלטלת את הלב ומעוררת מחשבה 

את: שרית יוכפז 

אתמול צפיתי בהצגה "לא הייתם צריכים" בתיאטרון הקאמרי,  הייתי בפרימיירה .

ויצאתי מהאולם עם תחושות מעורבות של התרגשות, כאב, הזדהות ובעיקר מחשבה שליוותה אותי .

 מדובר בהצגה אנושית ונוגעת ללב, העוסקת במערכות יחסים, במשפחה, בזיכרונות ובמחירים הרגשיים שאנשים נושאים עמם לאורך השנים. 

https://www.youtube.com/watch?v=MNXzL0GKq8Y&t=2s

 המחזה מאת: טל מילר  ובבימויו של עמית אפטה .

זוכה לביצועים ומשחק  מרהיב של :רמי ברוך .סנדרה שדה  .משתתפים גם :נעמה שטרית.אנדריאה שוורץ.אוריה יבלונובסקי. דויד בילנקה רפאל עבאס אלון סנדלר סנדרה שונוולד   צוות השחקנים המוכשרים.

 הטקסט כתוב ברגישות רבה, והדמויות מצליחות להעביר לצופים תחושת אותנטיות וקרבה.

 הבימוי מדויק  ומרגש וכך גם התפאורה.

 מבלי לגלוש לדרמטיות מיותרת. השחקנים מגישים משחק משכנע ומרגש, וכל אחד מהם מוסיף רובד נוסף לסיפור. הקהל נע בין רגעי צחוק לרגעים של דממה מוחלטת, עדות לעוצמת החוויה הבימתית. התפאורה והאמצעים האמנותיים משרתים היטב את העלילה ומאפשרים למסר המרכזי לבלוט: החשיבות של תקשורת, הבנה וקבלת האחר, גם כאשר החיים מזמנים כאב ואכזבות. 

"לא הייתם צריכים" 

היא הצגה שאינה מסתפקת בבידור בלבד. היא מצליחה להציב מראה מול החברה ומול כל אחד מאיתנו, ומעלה שאלות על אחריות, משפחה, אהבה והיכולת לסלוח. 

 מדובר בחוויה תיאטרלית איכותית ומרגשת, שמצליחה לגעת בנימי הנפש ולהישאר עם הצופה גם לאחר ירידת המסך.

מומלץ לכל מי שמחפש הצגת תיאטרון בעלת  עומק רגשי ומסר אנושי ומשמעותי. לא תמיד כדאי ללכת אחרי פנטזיות כי זה יכול לפרק ולפגוע במשפחה אמר לי בראיון השחקן הראשי רמי ברוך שמשחקו היה מרגש. 

פגשתיאת השחקן רמי אחרי ההצגה בהרמת כוסית  בפרימיירה עם השחקנים המוכשרים.

המלצה חמה -אל תחמיצו זו הצגה המרגשת שמצליחה להצחיק לרגש להוריד דמעה ולהאיר את הלב באותה נשימה.

זוהי לחוויה  תיאטרלית איכותית אנושית ומלאת נשמה שנשארת עם הצופים ואתי גם לאחר ירידת המסך.

                                                         צלמה שרית יוכפז

ציון *****5 מתוך 5

                                                                 מימין: סנדרה שדה בעלה מושונוב    ושרית יוכפז 

מומלץ בחום 

יח"צ: מינה סימן טוב.

תיאטרון הקאמרי .

כתבה וצלמה שרית יוכפז

 חדשות תיירות תרבות מלונות ומסעדות מאת  :  שרית יוכפז

"נבוקו" מאת ג'וזפה ורדי

האופרה היהודית של ורדי בהפקת ענק

בבימויו של אנדרה הלר-לופס

בניצוחו של מאסטרו קרלו מונטנארו

12-27 ביוני 2026

בבית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ') בתל-אביב

האופרה הישראלית חוגגת ביוני בדיוק 40 שנה להקמתה ומעלה את "נבוקו" מאת ורדי: היצירה שזכתה לכינוי "האופרה היהודית": האופרה שמבטאת יותר מכל את כמיהתו הנצחית של עם ישראל לארץ מולדתו ואת התקווה הבלתי פוסקת לחירות. שירת העבדיםVa Pensiero הפכה בכל רחבי העולם לתפילה אוניברסלית לחירות. והיום, יותר מתמיד, מקבלת תפילה זו משמעות מיוחדת.

מאסטרו קרלו מונטנארו יגיע ארצה לנצח על האופרה היהודית של ורדי.

הבמאי הברזילאי-יהודי אנדרה הלר-לופס, שיצר מספר גרסאות לאופרה זו באירופה ובאמריקה הלטינית, מגיע לראשונה לישראל ולאופרה הישראלית, ועם העלאת יצירת המופת של ורדי בישראל, הוא סוגר גם מעגל אישי מרגש. בהשתתפות סולניות וסולנים מהארץ ומהעולם, בהשתתפות תזמורת האופרה - התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, ומקהלת האופרה.

ההפקה, אחת היצירות המכוננות של ורדי, שנוצרה בשיתוף בית האופרה מינאס ז'ראיס Minas Gerais בברזיל, מביאה אל הבמה את הדרמה המקראית רחבת היריעה על חורבן ירושלים וגלות בבל, עם מקהלה ותזמורת גדולות וסולנים מישראל ומהעולם.

"נבוקו" עלתה לראשונה ב-9 במרץ 1842 בתיאטרון לה סקאלה במילאנו, והפכה את ורדי לדמות מרכזית כמעט בן-לילה. סביב הולדתה נקשר גם סיפורו האישי: לאחר מות אשתו ושני ילדיו, ולאחר כישלון האופרה הקודמת שלו, ורדי שקל להפסיק להלחין. לפי המסורת, ליברית של טמיסטוקלה סולרה שהונחה בידיו, החזירה אותו אל הכתיבה והציתה מחדש את הדמיון; מתוך אותו טקסט צמחה אופרה שנשאה גם ממד פטריוטי ברור, ושיקפה את מילאנו של התקופה תחת שלטון אוסטרי.

הפקה זו מציבה במרכז את העוצמה האנושית של היצירה: אופרה על זהות הנבחנת תחת גלות, על מאבק בין כוח לאמונה, ועל האפשרות לקום מחדש מתוך חורבן. המוזיקה של ורדי מעצבת את ההתרחשות ומחדדת את נקודות ההכרעה של הדמויות - מן הסצנות ההמוניות ועד לעימותים הפרטיים שבהם החלטה אחת משנה הכול.

במרכז היצירה ניצבת המקהלה כקולו של עם. מקהלת העבדים העבריים, "Va, pensiero", היא תפילה של קהילה; שיר שבו עם גולה מחבר בין מקום, זיכרון וזהות ומכנס אותם לתקווה אחת. מקהלה זו הפכה עם השנים להמנון חירות מוכר ואהוב ברחבי העולם.

עלילת האופרה נפתחת בירושלים במאה השישית לפני הספירה. בני ישראל מתפללים לישועה מול צבאותיו של נבוקו (נבוכדנצר), מלך בבל. זכריה, הכהן הגדול, מחזק את בני עמו כאשר פננה - בתו של נבוקו - מוחזקת כבת ערובה. במקביל נחשף קשר האהבה בין פננה לישמעאל, אחיינו של מלך ירושלים, קשר שנולד עוד בבבל כאשר פננה סייעה לו להימלט ובחרה ללכת אחריו לירושלים. אל המתח הזה נכנסת אביגיל, אחותה למחצה של פננה, המבקשת גם את ישמעאל וגם את הכתר. בבבל מתעצם מאבק הירושה, אביגיל תופסת את השלטון, וגזר דין מוות נחתם לשבויים העבריים ובכללם פננה. במערכה האחרונה נבוקו שב אל עצמו, מציל את בתו ואת העם, משחרר את העברים ומכריז על שיבתם למולדתם ועל בניית המקדש מחדש.

את ההפקה מביים אנדרה הלר-לופס, מן הבמאים הבולטים והמבוקשים כיום בזירת האופרה הבינלאומית, שמגיע לראשונה לישראל. הוא הוכשר בתוכנית Merola של האופרה בסן-פרנסיסקו ובהמשך בתוכנית האמנים הצעירים של בית האופרה המלכותי קובנט גארדן בלונדון, וזכה בפרס Britten 100 Award. בבימויו, "נבוקו" הופכת לא רק לאפוס היסטורי רחב יריעה, אלא גם לדרמה אנושית על שלטון, אמונה, שבר ותקווה. ההפקה החדשה, שנוצרה בשיתוף בית האופרה Minas Gerais בברזיל, משלבת עוצמה תיאטרלית עם קריאה עכשווית לסיפורם של פליטים, גולים ועמים המחפשים בית ושייכות.

בדבריו על 'נבוקו', הלר-לופס מתאר את האופרה כ"יצירה העוסקת בשאלות של זהות, קהילה, אמונה ושינוי מתמיד". לדבריו, העם היהודי הוא קהילה המורכבת ממגוון קולות, מסורות, זיכרונות ודרכי מחשבה, ודווקא ריבוי השאלות, הספקות והוויכוחים הוא חלק ממה שמגדיר אותו לאורך הדורות, ומדגיש כי "גם גיבורי האופרה עצמם אינם דמויות קבועות או חד-ממדיות, אלא בני אדם המצויים בתהליך מתמשך של שינוי והתפתחות, הנעים בין קנאות, מרד, אמונה, חמלה ותקווה". עוד הוא מציין כי עבורו, כיהודי, "העלאת 'נבוקו' במסגרת עונת ה-40 של האופרה הישראלית היא רגע אישי ומשמעותי במיוחד". הוא קושר בין ההיסטוריה המשפחתית שלו באירופה לבין תחושת ה'חזרה' לישראל, ומספר כי ההשראה לעיצוב ההפקה נולדה כבר בביקורו הראשון בתל אביב ובמפגש עם יצירות זיכרון יהודיות בבית התפוצות. עבורו, 'נבוקו' היא בסופו של דבר יצירה על בני אדם החיים בין עבר לעתיד, ועל קהילה הממשיכה להיבנות ולהשתנות כל העת".

המנצח האיטלקי קרלו מונטנארו, שניצח באופרה הישראלית בעונות האחרונות על "לה בוהם" ו"לוצ'יה די למרמור", מביא לבמה את מלוא הלהט, הדרמה והעומק של המוזיקה הוורדיאנית, וינצח על תזמורת האופרה הישראלית - התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון.

מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתי ברקוביץ' אמונה על אחד התפקידים המקהלתיים הנרחבים והמכוננים ביצירתו של ורדי. ב"נבוקו" המקהלה היא קולו של עם שלם: מרכז רגשי ורעיוני של האופרה כולה, ותבנית יסוד לתפקידי המקהלה שורדי יפתח וירחיב ביצירותיו הבאות.

בהפקה משתתפים סולנים מובילים מישראל ומהעולם:

בתפקיד נבוקו: מיקולאי זלסינסקי, יונוץ פאסקו

אביגיל: אלנה מיכאיילנקו, יוליה וסיליבה;

ישמעאל: פאבל פטרוב;

זכריה: וזגן גזריאן, גודרג'י יאנלידזה;

פננה: רחל פרנקל, שי בלוך;

הכהן הגדול: עודד רייך, פניני לאון גרובנר

עבדאלו: איתן דרורי, דוד גולדברג;

אנה: שקד סטרול, דליה בספרוזבני

לצד משתתפים נוספים.

שפת השירה: איטלקית

משך המופע: כשעתיים וחצי עם הפסקה

כותרות תרגום בשפות: עברית ואנגלית

תרגום: ישראל אובל

תאריכי המופעים:

יום שישי, 12.6, בשעה 13:00

יום ראשון, 14.6, בשעה 19:30 --- ערב גאלה

יום שני, 15.6, בשעה 20:00

יום שלישי, 16.6, בשעה 20:00

יום חמישי, 18.6, בשעה 20:00

יום שישי, 19.6, בשעה 13:00

יום ראשון, 21.6, בשעה 18:00

יום שני, 22.6, בשעה 20:00

יום רביעי, 24.6, בשעה 18:00

יום חמישי, 25.6 בשעה 20:30 --- מופע סגור לילה לבן

יום שישי, 26.6, בשעה 13:00

שבת, 27.6, בשעה 20:30

בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ')
כתובת: שאול המלך 19 תל-אביב