חדשות תיירות, תרבות, מסעדות, ומלונות

                                                      צילום יוני וולף

    "  חדשות תיירות תרבות מלונות ומסעדות"- מאת: שרית יוכפז

                35 שנה לתיאטרון גשר: עונה חדשה עם מבט לעתיד

 

השנה יציין תיאטרון גשר 35 שנים להיווסדו – אבן דרך משמעותית בתרבות הישראלית ובחיי הרוח של תל אביב-יפו.

תיאטרון גשר מציג רפרטואר מגוון המפגיש בין טקסטים קאנוניים לקריאה עכשווית, ומשלב יוצרים ותיקים עם דור חדש של במאיות ובמאים.

במרכז העונה הקרובה עומדות קלאסיקות מאת דוסטויבסקי, לורקה, צ’כוב, שייקספיר, שילר, דירנמט, גוגול ובומארשה, לצד יצירות מקוריות מאת רועי חן, איתי טיראן, אריאל ברונז, אבדוטיה סמירנובה, נטע רוט, אורי יניב ואחרים.

 

בשנת 2026 מציין תיאטרון גשר שלושים וחמש שנים להיווסדו - שלושה עשורים וחצי של תיאטרון ישראלי ייחודי, שהפך עם השנים לבית עבור קלאסיקות גדולות לצד יצירה מקורית נועזת. 

 

כזכור, באפריל 1991 חל אירוע משמעותי בעולם התיאטרון הישראלי. קבוצת אמנים צעירים, שעלו שנה לפני כן ממוסקבה, העלתה הצגה – עיבוד חדשני למחזה מאת טום סטופארד, "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים". הצגה זו, בבימויו של מייסד 'גשר' יבגני אריה, זכתה לתשואות רמות. בשנים שחלפו מאז, הצליחה הקבוצה שייסדה את תיאטרון גשר לבסס את מעמדה כאחת הלהקות המובילות בארץ, והפכה לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית והעולמית. בימים אלה גשר מסכם עונה בלתי נשכחת, הכוללת את "נשמות", "החטא ועונשו", "קרום", ו"מישהו לרוץ איתו", "אמא קוראז' וילדיה". 

 

תיאטרון גשר מנציח את זכרו של מייסדו ומציין ארבע שנים למותו. יבגני אריה, שהלך לעולמו בטרם עת, הותיר אחריו מורשת תרבותית עמוקה וייחודית. במסגרת ציון שלושים וחמש השנים מאז הקמת התיאטרון, התקיים בגשר טקס חשיפת לוח הנצחה לזכרו. הלוח, שהופק מטעם עיריית תל אביב-יפו, הותקן על בניין תיאטרון גשר במתחם נגה שביפו. 

במרכז העונה הקרובה עומדות קלאסיקות מאת דוסטויבסקי, לורקה, צ’כוב, שייקספיר, שילר, דירנמט, גוגול ובומארשה, לצד יצירות מקוריות מאת רועי חן, איתי טיראן, אריאל ברונז, אבדוטיה סמירנובה, נטע רוט, אורי יניב ואחרים.

                                                 צילום דרור סיתהכל

בין ההפקות החדשות ברפרטואר:

 

“בית ברנרדה אלבה” – מאת פדריקו גרסיה לורקה, בבימויו של עידו קולטון. אפרת בן-צור בתפקיד הראשי, לצד להקת שחקניות בהצגה שכולה נשים.

"אחרית הימים" – מחזמר אפוקליפטי מקורי מאת אורי יניב, מיכאל שטרן ונטע וינר, בבימויה של רוני ברודצקי. מחזה שנכתב במיוחד עבור תיאטרון גשר. סאטירה מוזיקלית על חרדות קיומיות, אובססיות לאומיות, מלפפונים חמוצים ותחיית המתים.

“האחים קרמזוב” – מחזה חדש מאת רועי חן בהשראת דוסטויבסקי, בבימויו של איתי טיראן. לראשונה בתיאטרון הישראלי - עיבוד לאחת הקלאסיקות החשובות בספרות העולמית.

“Bloody Mary” – יצירה חדשה מאת דמיטרי קרימוב – אחד הבמאים הבולטים באירופה. מחזה שנכתב במיוחד עבור תיאטרון גשר. בתפקידים הראשיים מופיעים שחקנים הנמנים עם מייסדי התיאטרון - ישראל (סשה) דמידוב ויבגניה דודינה. ההצגה מוקדשת לזכרו של יבגני אריה ותועלה במסגרת פסטיבל Jaffa Fest.

“הנעול” – מחזמר דוקומנטרי מאת ובבימויו של אריאל ברונז, מהיוצרים הבולטים בתחום הפרפורמנס, המשחק בתפקיד הראשי בהצגה "נשמות". ברונז יביים לראשונה בתיאטרון גשר את ההצגה שתועלה במסגרת פסטיבל Jaffa Fest.

"חלום ליל קיץ"– מאת ויליאם שייקספיר בבימויו של נעם פרנק. הפקה חדשה וצעירה שמזמינה את הקהל לטייל בתוך העלילה הלילית הקסומה.

"פדרה עומדת למשפט" – בעיבודה ובבימויה של אבדוטיה סמירנובה אשר ביימה בגשר את ההצגה "להתעורר". כעת היא מגישה עיבוד מודרני למיתוס הקלאסי שבו כולנו נזהה את עצמנו.

"שידוכין" – עיבוד של נטע רוט לקומדיה מאת ניקולאי גוגול.  בימוי: אלכסיי זולוטוביצקי. פעם – שידוכין, היום – טינדר במקרה הטוב, ריאליטי במקרה הרע. כולם מגוחכים, הנרקיסיזם חוגג, והשאלה הכי חשובה נותרה לא פתורה - אולי בכל זאת אנחנו ראויים לאהבה?

“ביקור הגברת” – עיבוד חדש מאת רועי חן בהשראת פרידריך דירנמט, בבימויה של ספיר הלר. גרוטסקה טרגית חריפה על צדק, מוסר וכוחו המשחית של הכסף.

“הדוד וניה” – מאת אנטון צ’כוב, בעיבודו ובבימויו של אלכסנדר מולוצ’ניקוב. אחרי "החטא ועונשו" אלכסנדר מולוצ'ניקוב ניגש ליצירה של צ'כוב שכרגיל מתגלה כרלוונטית מתמיד. 

"נישואי פיגארו" – שיתוף פעולה נוסף בין תיאטרון גשר לבין התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון. על פי המחזה מאת בומארשה, האופרה מאת מוצרט וההצגה "נישואי פיגארו" בבימוי יבגני אריה. בניצוחו של דן אטינגר.

גם בעונה זו ימשיך תיאטרון גשר בפעילותו הבינלאומית הפורה. השנה חוזר התיאטרון לפריז, הפעם עם ההצגה "ריצ'רד III" שלאחר מכן תמשיך לבודפשט לפסטיבל MITEM ולרומניה לפסטיבל בקריובה. ההצגה "להתעורר" שבעונה שעברה הייתה במסע הופעות ברחבי צפון אמריקה, תצא השנה לצפון אירופה לגרמניה, הולנד, לטביה, פינלנד ואסטוניה. ההצגות "החטא ועונשו" ו"אנה קרנינה" צפויות לצאת לקפריסין. בנוסף, ההצגה "נשמות" עתידה להשתתף במספר פסטיבלים באירופה.

השנה זכה התיאטרון לשיפוץ מקיף הודות לעיריית תל אביב-יפו. השיפוץ כלל, בין היתר, הוספת מערכות שמע ותאורה חדשניות ושיפוץ הפואייה. שדרוג מבנה התיאטרון מצטרף לחנוכת הרכבת הקלה ופתיחתה של התחנה הצמודה לתיאטרון, ומאפשר גישה קלה ונוחה לקהל המגיע מכל רחבי הארץ.  

"סטודיו גשר" שהוקם לפני שש שנים עם בכורת ההצגה "מי כמוני" ממשיך את דרכו ועלה לבמה הגדולה עם ההצגה "מישהו לרוץ איתו". השחקנים הצעירים שהתחילו את דרכם בסטודיו תפסו מקום של קבע בלהקת התיאטרון הבוגרת, וממשיכים להתפתח בתחומים נוספים של אמנות התיאטרון - כתיבה, בימוי ועוד. 

 

מנכ"לית תיאטרון גשר, לנה קריינדלין: "אנחנו בני שלושים וחמש. היום יום מיוחד – הסרנו את הלוט מעל לוח ההנצחה ליבגני אריה, האיש שיצר וגידל במסירות את תיאטרון גשר. השם שלו, הלהט שלו, והזכרונות ממנו תמיד ישארו איתנו. אנחנו מביטים לאחור בהכרת תודה, ומסתכלים קדימה, מחפשים דרך משלנו, קשובים לרוח הזמן. החיים משתנים, התיאטרון משתנה, שמות חדשים, הפקות חדשות, נסיונות נועזים וחיפוש תמידי. אבל העיקר נותר ללא שינוי - אנחנו שומרים על הבית שלנו. הבית שהקים יבגני אריה".

 

בית ברנרדה אלבה

הבית הוא המבצר ששומר עלייך, עד שהוא הופך לכלא שסוגר עליך.

מאת פדריקו גרסיה לורקה

בימוי: עידו קולטון

בהשתתפות: אפרת בן-צור, מיכל ויינברג / עירית בנדק, טלי אוסדצ'י, קארין סרויה, ניקול פודבלני, אופיר צויגנבום, נועה כרמי, ליליאן שלי רות

כשבעלה של ברנרדה מת היא מכריזה על "מצב חירום". היא מתיימרת לפעול בשם המוסר, הכבוד ואחדות המשפחה, אך מפלגת בין חמש בנותיה ומשליטה בבית פחד וטרור. האלימות מתחפשת לסדר, והדיכוי להגנה מאימת העולם שבחוץ, אלא שלא כל הבנות מוכנות לספוג את זה. זהו סיפור על חירות שמתחילה בבית, ועל היחידים שמעזים להציץ החוצה מהחלון ולחלום על חיים אחרים.

פדריקו גרסיה לורקה נחשב לדמות מסוכנת בשל דעותיו הליברליות, ביקורתו כלפי השלטון והיותו הומסקסואל. המחזה "בית ברנרדה אלבה" נכתב בשנת 1936, וחודשיים לאחר מכן מחברו הוצא להורג ומקום קבורתו לא נודע. המחזה עלה לראשונה רק בשנת 1945 ומאז הפך לקלאסיקה עולמית.

בכורה באפריל 2026

 

אחרית הימים

מחזמר אפוקליפטי מקורי מאת: מיכאל שטרן, אורי יניב, נטע וינר

בימוי: רוני ברודצקי, מוזיקה: נטע וינר, רועי דורון

משתתפים: אורי יניב, נטע רוט, נטע וינר, יובל ינאי, קארין סרויה, אבי אזולאי, גלעד קלטר, שיר סייג ואחרים.

כשאיום גרעיני ממשי מרחף באוויר ומדינת ישראל מחשבת את קיצה לאחור, הממשלה מכריזה על תוכנית ההצלה הלאומית האחרונה: שמירת שבת המונית וקולקטיבית, שתביא את המשיח, ואיתו את אחרית הימים.

מצב החירום, גודל השעה והפאניקה הכללית עושים את שלהם. כולם מתגייסים. כולם, חוץ מיואל.

בעיצומו של משבר גיל הארבעים, יואל מחליט לראשונה בחייו ללכת נגד הזרם. הבחירה הפרטית הזאת מדרדרת במהירות למסע פרוע אל קרביה הזהותיים של המדינה, מסע שבשיאו מונח על כתפיו הצנומות גורל האנושות כולה.

סאטירה מוזיקלית על חרדות קיומיות, אובססיות לאומיות, מלפפונים חמוצים ותחיית המתים.

בכורה ביולי 2026

האחים קרמזוב

בהשראת הרומן מאת פיודור דוסטויבסקי

מחזה: רועי חן

בימוי: איתי טיראן

פיודור קרמזוב, אב הולל, אלים וציני, מנהל יחסים רעילים עם ארבעת בניו: דמיטרי היצרי והקשוח, איוון האינטלקטואל המעורער, אליושה המאמין והחומל, וסמרדיאקוב – בנו המודחק שנולד מחוץ לנישואים.

רצח האב עומד במרכז העלילה, אך דוסטויבסקי מבהיר שהשאלה איננה רק מי רצח, אלא מי נושא באחריות המוסרית כי הפשע הזה נולד הרבה לפני שהוא מתבצע בפועל.

ברומן האחרון שלו, פאר יצירתו, חוקר הסופר הדגול את הנושאים הגדולים ביותר, אמונה, חירות, אשמה ומשפחה, ומציג עולם שבו האדם חופשי – ולכן אשם.

אולם הרומן הזה, שראה אור בשנת 1880, שואל שאלות חשובות עלינו, היום: האם לעד שיני בנים תקהינה על בוסר שאכלו אבותיהם? האם נוכל לחמוק מהאלימות שגזרו עלינו הדורות הקודמים? האם נוכל להציל את עצמנו מהעבר? האם אפשר לברוח מהדם? 

בכורה בספטמבר 2026

 

Bloody Mary

על פי "מריה סטיוארט" מאת פרידריך שילר
מחזה ובימוי: דמיטרי קרימוב

משתתפים:  יבגניה דודינה, ישראל (סשה) דמידוב, פולינה פחומוב, ניקיטה גולדמן, איתי טרחנוב, רות סנדרוביץ', בוריס רפטור, ניקיטה אולייניקוב

בתור לקופת חולים נפגשים אנשים מעולמות וזמנים שונים. ביניהם – שתי שחקניות המתכוננות לגלם את "מריה סטיוארט". השיחה ביניהן הופכת בהדרגה למחזה עצמו והסיפור הישן על כוח, קנאה והוצאה להורג מתחיל להתרחש כאן ועכשיו. גם כשהכול מסתיים במוות – החיים ממשיכים והכול חוזר למסלולו.

בתיאטרון זה הפנטזיה חושפת את משמעויותיה הסמויות והנסתרות של המציאות.

דמיטרי קרימוב הוא במאי תיאטרון שעזב את רוסיה לאחר הפלישה לאוקראינה וכיום חי בניו-יורק. הוא אחד הבמאים המשפיעים ביותר בדורו – קוסם במה, השובר ללא רחמים כל דוגמה.

הבכורה תתקיים במסגרת פסטיבל Jaffa Fest 2026

 

הנעול

מחזמר דוקומנטרי

מאת ובבימוי: אריאל ברונז

כל המילים והשירים במחזה הם תמלול מדויק של הדיאלוגים שהוקלטו וצולמו ב-01.06.2017 במשרדי קרן הרווחה לניצולי השואה, בזמן שברונז היה נעול בצווארו כאקט מחאה נגד הסחבת הבירוקרטית שאביו ניצול השואה נאלץ לעבור כשביקש להיות זכאי לפרוייקט הדגל של הקרן – הסבת האמבטיה, אליה הוא מתקשה להיכנס, למקלחון.

"הנעול" הוא קריאת התעוררות, המבקשת לנקוט בפעולה ממשית, ישירה ומיידית, על מנת לסייע לניצולים שעדיין יכולים לקבל סיוע. קריאה זו חשובה דווקא משום שמדובר בנושא שנמצא לכאורה בלב הקונצנזוס הישראלי. הבחירה להציג את האירועים בז'אנר המחזמר באה מתוך כוונה ליצור ניגודיות בין העולם הקר, ההיפר ריאליסטי וחסר המעוף, לבין עולם הפנטזיה האסקפיסטי שבו הכול אפשרי.

אריאל ברונז, מהיוצרים הבולטים בתחום הפרפורמנס, משחק בתפקיד הראשי בהצגה "נשמות" ולראשונה מביים בתיאטרון גשר.

הבכורה תתקיים במסגרת פסטיבל Jaffa Fest 2026

 

חלום ליל קיץ

מאת ויליאם שייקספיר

בימוי: נעם פרנק

המחזה האלמותי של ויליאם שייקספיר, בהפקה חדשה וצעירה שמזמינה את הקהל לטייל בתוך העלילה.

הנכם מוזמנים לחתונת השנה! 

החתן והכלה מתרגשים, האורחים הצעירים כבר בדרך ואנשי העיר עובדים על הצגה חדשה לכבוד המאורע. בלילה שלפני החתונה כולם יוצאים ליער למסע קסום בין חלומות, כשפים, פיות ואהבות נכזבות. מוקף בשחקני התיאטרון הצעירים, הקהל יצא לחוויה חדשה, יעקוב אחר הדמויות בשלל חדרים שונים ויצא למסע חד פעמי בלב היער של התיאטרון. 

שיר אהבה והלל לתיאטרון על כל צורותיו מלא בשירים, ריקודים ואהבה!

בכורה באוקטובר 2026

 

פדרה עומדת למשפט

עיבוד ובימוי: אבדוטיה סמירנובה

פדרה, הנסיכה מכרתים, גיבורת המיתולוגיה היוונית, הפכה לסמל של אהבה אסורה. מחזות רבים העלו את דמותה על הבמה, החל באוריפידס וסנקה, דרך רסין ועד שרה קיין. הסיפור עוסק בנושאים נצחיים כמו גורל, נקמה וחרטה מאוחרת.    

העיבוד החדש מציע מבט רענן על מערכת היחסים בין פדרה להיפוליטוס, בנה החורג. הטרגדיה נמהלת בהומור ולהיפך. מי יגלם את המקהלה היוונית בעולמנו המודרני? במה יעסוק כיום היפוליטוס הצייד? מה בכלל נחשב בימינו אהבה אסורה? ואולי כל אהבה חד צדדית היא אסורה?     

הזמן שבו מתרחש הסיפור הוא – אתמול, היום ומחר. תמיד. כראוי לטרגדיה.

בכורה בנובמבר 2026

 

שידוכין

עיבוד של נטע רוט לקומדיה מאת ניקולאי גוגול

בימוי: אלכסיי זולוטוביצקי

בואו לצפות בתכנית הריאליטי החדשה ״שידוכין״, רק על במת גשר! 

גרסה מודרנית לקומדיה של ניקולאי גוגול

כולם מחפשים אהבה. למה? 

לא ברור. כי ככה אמרו לנו.

איך מחפשים? 

פעם – שידוכין, היום - טינדר במקרה הטוב, ריאליטי במקרה הרע.

המציאות הקשה שהייתה, הפכה אצלנו לדיסטופיה של ממש, ואת המשמעות שגוגול חיפש לא מצאנו. העיקרון נשאר אותו עיקרון – כולם מגוחכים, הנרקיסיזם חוגג, והשאלה הכי חשובה נותרה לא פתורה – אולי בכל זאת אנחנו ראויים לאהבה?

בכורה בפברואר 2027

 

ביקור הגברת

גרוטסקה טרגית חריפה על צדק, מוסר וכוחו המשחית של הכסף

מאת רועי חן, בהשראת פרידריך דירנמט

בימוי: ספיר הלר

קלייר חוזרת לעיירה הקטנה שבה גדלה. הרבה שנים עברו מאז עזבה את הפריפריה. היא הפכה מילדה ענייה ותמימה לאישה עשירה, מתוחכמת, שיש לה כל מה שאפשר לחלום עליו, אבל היא צמאה לדבר אחד בלבד – נקמה. היא מציעה לתושבי העיירה הצעה פשוטה ומחרידה: סכום כסף שיציל את העיירה, בתמורה למותו של אלפרד איל, הגבר שהעריצה בנעוריה, מי שבגד בה וחרץ את גורלה, מי שלעולם לא סלחה לו. בתחילה התושבים דוחים את ההצעה בשם המוסר, אך בהדרגה, כמעט בלי לשים לב, הם מוכנים לשקול אותה ומכשירים את הרצח כהכרח חברתי.

העיבוד החדש של רועי חן מפיח רוח חדשה במחזה הקלאסי ובוחן את האופן שבו טראומה מעצבת את חיינו  ואת המחיר שגובה מאיתנו הנקמה.

ספיר הלר, ילידת ישראל הפועלת בגרמניה, ביימה בהצלחה את "אמא קוראז' וילדיה" בתיאטרון גשר.

בכורה בספטמבר 2027

 

הדוד וניה

מאת אנטון צ'כוב

עיבוד בימוי: אלכסנדר מולוצ'ניקוב

בהשתתפות: אנטולי וייסמן (בליי), אפרת בן-צור, דורון תבורי, שלומי ברטונוב, אריאל ברונז, אופיר צויגנבום ואחרים.

פרופסור סרבריאקוב, המנהיג ההוגה, שב הביתה מסיוריו, עם אשתו השנייה, ילנה, ומודיע לכולם שנגמר הכסף וצריך למכור את האחוזה. הדוד וניה ואחייניתו סוניה, שעבדו כל חייהם בשביל הפרופסור ורעיונותיו מטולטלים מהבשורה. דוקטור אסטרוב שותה ללא הרף ומביט על כולם מהצד באירוניה מרירה, אבל גם הוא עצמו נמשך שוב ושוב לבית הזה. אהבות חד צדדיות מעירות רגשות מודחקים וכעסים ישנים צפים ועולים ומאיימים להחריב את הכל.

אלכסנדר מולוצ'ניקוב עיבד וביים בתיאטרון גשר את "החטא ועונשו" וכעת הוא חוזר עם ניתוח חריף ומודרני לקלאסיקה מאת צ'כוב. זהו מבט מפוכח וביקורתי על בני אדם שממשיכים לדבוק בחלום – גם כשהחלום כבר איננו, גם כאשר ברור שהחלום הזה תבע קורבן עצום והטיל חורבן איום. זהו סיפור על אנשים שעבדו כל חייהם למען מטרה משותפת והאמינו בלהט בצדקת הדרך, אבל כעת נדמה שאבד הטעם, המשמעות חמקה והותירה טעם של החמצה. האם הכל היה לשווא? האם אפשר עדיין לתקן את הנעשה?

בכורה במרץ 2027

 

נישואי פיגארו

שיתוף פעולה נוסף עם התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון

על פי המחזה מאת בומארשה, האופרה מאת מוצרט וההצגה "נישואי פיגארו" בבימוי יבגני אריה

במאי המופע: אמיר י. וולף

מנצח: דן אטינגר

אחד המחזות החתרניים והמשפיעים ביותר בתולדות התיאטרון – קומדיה מבריקה שמסתירה בתוכה חומר נפץ פוליטי.

העלילה מתרחשת ביום אחד, סוער ומלא תחבולות, בארמונו של הרוזן אלמביבה. פיגארו, משרתו השנון, מתכונן להינשא לסוזן, אך הרוזן מנסה לנצל את כוחו ומעמדו כדי למנוע את החתונה ולזכות בה בעצמו. סביב המאבק הזה נרקמים שקרים, התחזויות, החלפות זהויות וחשבונות ישנים – קומדיה של טעויות שמובילה לחשיפת צביעותם של בעלי השררה.

מעבר לעלילה הקלילה לכאורה, בומרשה מציב על הבמה רעיון מסוכן לזמנו: האדם הפשוט חכם, מוסרי וראוי יותר מן האדון שלו. פיגארו מדבר בשם מעמד שלם שמאס בפריבילגיות, ובמונולוגים שלו נשמעת כבר רוח המהפכה הצרפתית שבפתח.

בעקבות ההצלחה של שיתוף הפעולה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית ראשון לציון בהפקה "אונייגין, הערות שוליים" שעלתה בפסטיבל ג'אפה פסט האחרון, החלטנו להמשיך להפקה חדשה ולהפגיש שוב על הבמה זמרי אופרה ושחקני תיאטרון, בליווי תזמורת חיה.

בכורה ביולי 2027

                                                         צילום שרית יוכפז

מומלץ בחום. הייתי הבוקר במסיבת עיתונאים 

יח"צ יוני וולף  .ניר אור

מאת שרית יוכפז