חדשות תיירות, תרבות, מסעדות, ומלונות: טיול לנתיבות מאת:שרית יוכפז

בית כנסת ג'רבה בנתיבות

בהיסטוריה הקצרה של יישובי הנגב, יש מקום כבוד לעיר נתיבות. עיירת הפיתוח שנוסדה בשלהי העשור הראשון של המדינה, מציינת 60 שנים לקיומה. בזכות פועלם של הראשונים, התפתחה נתיבות לעיר גדולה, התרחבה, נגאלה מחיי המעברה, מהצריפים ומהפחונים, והפכה שוקקת חיים, מספקת שרותי מסחר, חינוך, תרבות וספורט לכל יישובי הסביבה.

במקביל, ולצד הקיים, נמצאת נתיבות בהתאם לתכנית המתאר החדשה, בעיצומה של התפתחות אורבאנית עם הקמת שלוש שכונות חדשות בהיקף של מעל 5000 יח"ד חדשות, שיוסיפו למגמת התרחבותה של נתיבות ל70,000 תושבים על פי תכנית המתאר.

הקמת תחנת הרכבת בנתיבות, המחברת אותה למרכז, העמקת האכלוס של פארק התעשיות נ.ע.מ והרחבתו, פיתוח נחל בוהו כמיזם תיירותי והקמת מסוף מטענים בסמיכות לרכבת, מהווים מנועי צמיחה מחוללי מפנה להמשך פיתוחה של העיר.

60שנה לנתיבות- תערוכת "נתיבות – רישומי יסוד"

במסגרת אירועי חגיגות שנת ה-60 להקמתה של נתיבות נפתחה בגלריה העירונית של העיר תערוכת "נתיבות - רישומי יסוד", פסיפס אנושי המתאר את העיר מראשית שנותיה ועד היום. התערוכה מציגה את סיפור ייסודה של נתיבות ועברה הייחודי. המיצגים מאירים מבט על אנשי ההשפעה והמעשה שפעלו מהימים הראשונים של נתיבות ומשקפים את צמיחתה מעיירת פיתוח לעיר מובילה בצפון הנגב.

התערוכה בנויה מצילומים ומסמכים היסטוריים מרגשים מהוויית הישוב. סיפורה של נתיבות מנקודת מבט נוסטלגית ואנושית זו היא ראשיתו של הגשמת חלום ומהווה מסד ראשון בדרך להקמת מוזיאון העיר נתיבות.

התערוכה מורכבת ממאות פריטים – תמונות, מסמכים וסיפורים שנאספו במשך חודשים ארוכים, בין השאר גם על ידי, ראש העיר של נתיבות, יחיאל זוהר. מיצגים ותמונות רבות התקבלו ממשפחות וותיקי היישוב וחלק נמצאו בארכיון העירוני.

אוצרת התערוכה מירב בן אור: "התערוכה היא דו מימדית המשלבת תמונות ומסמכים. חלק ממאות הפריטים עברו סריקה והגדלה מתמונה בגודל של קופסת גפרורים לגודל אדם. בגלל שמדובר במאות פריטים השתמשנו לא רק בקירות הגלריה אלא גם בחלונות בטכניקה של מדבקות גדולות. מבחינתי לתערוכה אין גבולות ורציתי ליצור מצב שגם מי שלא נכנס פנימה ייהנה מהתערוכה בחלון הראווה מבחוץ אך האפקט שנוצר הוא מאוד מרשים וממחיש גם אלמנט של הצצה אל העבר של היישוב".

הכניסה חופשית, התערוכה פתוחה בימי א-ה בין השעות 16:00 – 21:00 .

הגלריה נמצאת במתחם הספרייה העירונית בנתיבות – רחוב ירושלים 195

טלפון – 0779109131 לתיאומים – סיוון כהן: 0525693156

אנדרטת ילדי אוסלו

בשנת 1949, כאשר מגפת השחפת גרמה למקרה מוות רבים בצפון אפריקה והמחקר הרפואי של אותם הימים לא הצליח למצוא מזור למחלה זו וילדים רבים נפטרו ממנה, הקהילה היהודית בתוניס החליטה להעלות לארץ במהירות את הילדים כדי להצילם מן המגפה. משימה זו הוטלה על המחלקה לעליות הנוער בסוכנות היהודית.

שני מטוסים עמוסי ילדים יצאו בטיסה דרך אוסלו שבנורבגיה בדרכם לארץ. במטוס אחד התגלו כשלים טכניים והוא התרסק על התהום, המטוס השני הצליח להגיע ליעדו- ארץ ישראל.

22 ילדים נהרגו באסון זה ולזכרם תרמו הנורבגים כספים לבניית 22 בתים במושב ינוב הסמוך לנתניה. רבים מקהילת יוצאי תוניס בנתיבות הכירו את הילדים ולכן החליטו להקים כאן את אנדרטת ילדי אוסלו. האנדרטה מתארת אם חובקת את בנה ומגוננת עליו.

מצבת הזיכרון משמשת את תושבי נתיבות לטכסי יום הזיכרון, יום השואה, ובסמוך אליה הוקמה שכונה שנקראת על שמם: שכונת ילדי אוסלו.

בית כנסת אל ג'ריבה

בית הכנסת ליוצאי ג'רבה נבנה בנתיבות בשלהי שנות ה -70 והוא תעתיק של בית הכנסת הנודע "אל ג'ריבה", שפעל באי ג'רבה שבתוניס ונחשב לאחד מבתי הכנסת הקדומים בעולם. רבים מיוצאי ג'רבה ראו בו תחליף לבית המקדש בירושלים. בית כנסת זה נוסד על ידי רבה של נתיבות, הרה"ג רפאל צבאן זצוק"ל. בל"ג בעומר נוהגים המתפללים לצאת בהילולה גדולה אל בית הכנסת, שלובש חג.

מיקום רחוב אבוחצירא פינת אלנקווה. ניתן להגיע בתיאום מראש עם הרב צבאן.

מרכז רוחני לעולי אתיופיה

המרכז הרוחני לעולי אתיופיה ממוקם סמוך לכיכר יהדות פילדלפיה ומשתרע על שטח של כ-600 מ"ר. המרכז משמר ערכים ארכיטקטוניים מסורתיים של בני הקהילה האתיופית ומשמש כמרכז אירועים ומקום מפגש רוחני עבורם. הוא מעוצב בצורת משושה ומעליו חופות כנפיים, היוצרות צורה של מגן דוד. המרכז מחולק לשני אגפים: באגף אחד יש בית כנסת ובאגף השני אולם פעילות, משרדים וחדרי לימוד. תכליתו של המרכז הוא לחזק את העולים מאתיופיה, לשמר את הפולקלור ולעודד קבוצות מנהיגות של נוער וצעירים בני העדה.

מיקום רח' ירושלים בסמוך לצומת עם שדרות ויצמן, המקום פתוח כל יום עד לשעה 16:00 אין צורך בתיאום.

חורבת בוהו

חורבת בוהו מצויה ממערב לנתיבות ועליה נבנו בית העלמין וציון קבר הבאבא-סאלי. חפירות ארכיאולוגיות במקום גילו שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית וממצאים מהתקופה עתיקה זו.

החורבה הינה מן התקופה הביזנטית ויש בה שרידי יישוב, שרידי תרבות עתיקה ובורות מים. בין הממצאים באתר: חלקי שיש, ששימשו כנראה בבניין ציבורי מרכזי או פולחני, ריחיים של חומר וכלי שחיקה מבזלת, ששימשו את התרבות החקלאית; אבני פסיפס; שרידי בית יוצר לכלי חרס, ובורות מים. בורות המים היוו פתרון לבעיית המים באזור בתקופה הביזנטית. המתיישבים חפרו בורות מים פרטיים לאיסוף מי הנגר העילי. בכך התאפשרה התיישבות ופעילות חקלאית ענפה, ששרידיה נחשפים בחורבות בוהו. הבורות נחפרו בחצר הבית, בדרך כלל בצורת פעמון, הם דופנו וטויחו. בדפנות הבאר ובכיפות הבאר נקבע פתח שאיבה מרובע. פתרון מצוקת המים בתקופה הביזנטית הביא לפריחה של היישוב, לראשונה בהיסטוריה של האזור.

מיקום: מערבית לכיכר בית העלמין ברחוב 11 הנקודות

בית משפחת אבוחצירא וקבר הבאבא סאלי

בית למשפחה שהצמיחה שושלת של רבנים מפורסמים. במקום בו התגורר ר' ישראל אבוחצירא זיע"א (הבאבא-סאלי ) אשר לזכרו נבנתה חצר בסגנון אנדלוסי, הכוללת בית מדרש וכולל לאברכים.

ב-14 שנותיו האחרונות חי הבאבא סאלי בעיר נתיבות, בה גם נמצא הקבר, סביב לקבר נבנה פארק ירוק אשר במבט מלמעלה נגלה כי תוכנן בצורת חמסה. הבניין מחולק לשניים: צד לגברים וצד לנשים, כשבכל צד מתאפשרת גישה לקבר . למקום נוהרים מאמינים ותיירים רבים מדי יום. מדי שנה פוקדים את הקבר כרבע מיליון איש.

מדי שנה בד' בשבט, יום השנה לפטירתו של הבאבא סאלי, מתקיימת בקבר הילולה המונית, המושכת רבבות מבקרים, בהם רבנים, אישי ציבור ופוליטיקאים. עלייה לרגל נוספת מתקיימת בל"ג בעומר.

המקום פתוח, אין צורך בתיאום שעות ביקר, הגישה מתוך העיר מרח גרשונוביץ בהצטלבות עם רח' זבוטינסקי.

כיכר יהדות פילדלפיה

כיכר יהדות פילדלפיה נחנכה בשנת 1998 במעמד ראשי קהילת פילדלפיה, ראש העיר , ואישי ציבור מהארץ ומהעולם והיא מהווה אות הוקרה לקהילת פילדלפיה המגשרת בין השכונות הוותיקות לשכונות החדשות. במרכז הכיכר ניצב פעמון החירות הזהה לזה שמוצב בפילדלפיה ומסמל את המהפכה האמריקאית.

מדובר בפרויקט שותפות 2000 של הסוכנות היהודית אשר הוקם כדי ליצור אינטגרציה כלכלית וקהילתית של הישובים העירוניים עם הישובים הכפריים באזור, תוך שיתוף קהילות מן התפוצות. התוכנית באה לגשר על שוני תרבותי, הבדלי שפה ותנאים פיזיים.

מיקום רח' ירושלים בצומת עם שדרות ויצמן.

אומן היודאיקה מיכאל אלקיים

מיכאל אלקיים נולד במרוקו ב- 1954 ועלה לארץ ב- 1956, הוא התחנך בארץ וסיים לימודיו בבית המדרש לאומנות בבאר- שבע והשתלם בבית הספר הגבוה לאומנות "בצלאל" בירושלים.

מיכאל ממשיך מסורת משפחתית ארוכת שנים שעסקה בצורפות, ספרות סת"ם, יודאיקה, ומילדות למד לאהוב ולהעריך אומנות זו. עבודותיו מצוירות על קלף ועשירות במוטיבים וסמלים יהודיים, בצבעים מרהיבים ורובם מבוססים על הקבלה. המוטיבים העיקריים בציוריו הם מסיפורי התנ"ך, חגי ישראל, ברכות ומגזרות.

אלקיים הציג התערוכות בארץ ובחו"ל ועבודותיו מוצגות בגלריות ובאוספים פרטיים רבים, והוא חבר באגודת הציירים והפסלים בישראל, ובמדור לאומנות פלסטית, המועצה לתרבות ואומנות בישראל.

ניתן ליצור קשר ישיר עם מיכאל על מנת לתאם ולרכוש עבודות בטל: 050-5402194 רח' מבצע קדש 116 ב'

http://www.michaelelkayam.com/

פרויקט נשים מבשלות

פרויקט "נשים מבשלות", מוביל נשים לייזום עסקי בקנה מידה קטן ללא סיכונים פיננסיים כיחידות וכקבוצה. הפרויקט חושפת נשים שגדלו וצמחו בתוך מסורות בישול אתניות מובהקות וניכסו לעצמן את אומנות הבישול והתרבות המשתקפת בה כמקור כוח וצמיחה.

הפרויקט מציע אלטרנטיבה תעסוקתית לנשים על ידי יצירת הזדמנות לניצול כישוריהן הייחודיים והפיכתם למקור הכנסה. מדובר בפרויקט עסקי-חברתי ומטרתו היא לסייע לנשים בעלות ידע בבישול להגיע אל עבודה ופרנסה נאותה. במסגרת הפרויקט עברו הנשים הכשרה ביזמות עסקית כדי שתוכלנה לתרגם את מומחיותן בבישול לכלכלית ורווחית. כמו כן לומדות הנשים על שותפות כלכלית, עבודת צוות ודרכי התמודדות עם קונפליקטים בעבודה.

אורנה אלימלך מרכזת את הפעילות. ניתן לתאם מראש בטלפון: 08-9930142

חדשות תיירות, תרבות, מסעדות, ומלונות

טיול לנתיבות מאת:שרית יוכפז

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Translate

אודות שרית יוכפז

המגזין של שרית

עקבו אחרי בגוגל+

ארכיון המגזין

רשומות פופולריות