יום שישי, 18 במאי 2018

הרב ישראל מאיר לאו -בבית כנסת נותן דרשה בבית כנסת " משכן הכוהנים "בת"א לקראת שבועות. 2018 מאת: שרית יוכפז

17:08 | פורסם על ידי | | ערוך פרסום
צילום שרית יוכפז.
הרב ישראל מאיר לאו שליטא  הוזמן לתת דרשה לחג השבועות ע"י - רב  יצחק בן אהרון וע"י הרב אהרון בן אהרון רבני בית הכנסת 
מבית כנסת -משכן הכוהנים  ליד כיכר המדינה שדרות הציונות בתל אביב. 

הגעתי והתרגשתי מהדרשה שיש בה מוסר השכל.והאצילות וחוכמתו  של הרב.

 המסר  של הרב לאו: למדו תורה העשירו ידע והשכלה   זה דרך חיים שתשמור עליכם. חשוב מידות טובות.  לא לשון הרע. ומתן  צדקה לעניים.

קיום מצוות. להגיע ללמוד תורה ושעורי תורה. כעת    בשבועות  מצווה לעשות תיקון  ליל שבועות. ללמוד תורה. גמרא.משניות.  להעשיר את עולמנו בבינה  ובהשכל. ולעשות את רצון הקב"ה בלבב שלם. תורה בלב שלם לעם שלם. הקב"ה מגיע לשמוע את תפילתנו גם אם יש מנין קטן.. 
הרב ישראל מאיר לאו ספר סיפורים של החפץ חיים.

 שיבח את בית כנסת " משכן  הכוהנים" בו מתפלל גם  בעלי דויד יוכפז ואמר שיש במקום ספרית קודש מפוארת ובנו  הרב צבי לאו ונכדו נהנים להתפלל במקום. .

הרב מאיר לאו ברך לחג השבועות  את עם ישראל  :בבשורות טובות. בריאות איתנה .פרנסה טובה ומכובדת.
"חג שבועות שמח ומועדים לשמחה."


תצפו בסרטון תכנסו לחץ.                                                         

                                     




הרב לאו-נולד בשנת 1937 בפיוטרקוב טריבונלסקי שבפולין, כבן הזקונים של חיה לבית פרנקל-תאומים והרב משה חיים לאו, נצר לשושלת רבנים. אחיו הגדולים הם: יהושע  לאו-הגר אשר ברח לישראל מהונגריה באפריל 1944 אחרי פלישת הנאצים להונגריה, נפתלי לאו-לביא (טולק) שהשגיח עליו בשואה,
 ושמואל יצחק (מילק) שנספה בשואה.

את שנות המלחמה הראשונות עבר בגטו פיוטרקוב טריבונלסקי, הגטו הראשון בפולין הכבושה. באוקטובר 1942 גורשו אביו ואחיו יחד עם רוב יהודי העיר למחנה ההשמדה טרבלינקה (שם נספו בי"א בחשוון ה'תש"ג) אולם הוא הצליח לחמוק עם אמו מהגירוש וכך ניצלו חייו. בנובמבר 1944, במהלך אקציה, הצליחה אמו להצמיד אותו לאחיו הגדול נפתלי, שהיה מיועד להישלח למחנה עבודה, אולם היא עצמה לא ניצלה. יחד עם נפתלי נשלח למחנה עבודה בעיר צ'נסטוחובה, משם הגיעו למחנה הריכוז בוכנוולד. במחנה זה סייע לו חייל רוסי בשם פיודור מיכאיליצ'נקו ושמר על חייו.

כאשר שוחרר המחנה על ידי חיילי ארצות הברית נודע ישראל לאו (בכינויו "לולק"), כאסיר הצעיר ביותר ששוחרר מהמחנה, בגיל 8. כמה חודשים לאחר מכן עלו השניים עם "ילדי בוכנוואלד" לארץ ישראל באנייה מטרואה והובלו למחנה המעצר בעתלית. בין משחררי המחנה היה אביו של קארים עבדול ג'אבאר והרב לאו שמר על קשרי ידידות גם עם בנו.

לאחר שעזב את מחנה עתלית הוא עבר לגור בקריית מוצקין, שם אומץ על ידי משפחתה של אחות אביו, אשת הרב מרדכי פוגלמן, רבה הראשון של קריית מוצקין. בבית הספר הממלכתי-דתי אהרון הרוא"ה, שבקריית שמואל הסמוכה, השלים לאו את הלימודים שהחסיר בשנות המלחמה. למד בישיבות קול תורה, כנסת חזקיהו ופוניבז'. מאז היותו כבן 15 היה לבן-בית בביתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ו"האחראי על קיום המניין" בביתו של הרב הרצוג. 

בגיל 22 נשא לאישה את חייטה  בתו של הרב יצחק ידידיה פרנקל, לימים רבה הראשי של תל אביב. עם נישואיו עזב את קריית מוצקין ועבר למרכז ישראל. הוא שימש כמורה לתנ"ך בתיכון ברנר פתח תקווה ואחר כך בתיכון צייטלין בתל אביב.


הרב לאו שימש במספר תפקידים רבניים. התחיל כרב בית הכנסת "אור תורה" (שבדרום תל אביב), בשנת ה'תשכ"ה (1965) נתמנה לרב בית הכנסת "תפארת צבי" בתל אביב-יפו[3], ובשנת ה'תשל"א (1971) מונה לרב שכונות צפון תל אביב.

לראשונה נתמנה כרב עיר בשנת תשל"ט (1978), אז נבחר לכהן כרב הראשי של נתניה. בשנת 1983 נבחר לכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית. בשנת תשמ"ח (1988) נבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי של תל אביב-יפו במקום חותנו שהלך לעולמו. הוא כיהן בתפקיד יחד עם הרב הספרדי של העיר, הרב חיים דוד הלוי, עד לבחירתו למשרת הרב הראשי האשכנזי לישראל, וחזר אליו לאחר שנסתיימה כהונתו כרב הראשי לישראל. במקביל לפעילותו הרבנית הגיש תוכנית טלוויזיה בשם "שלום לבוא שבת" בערוץ הראשון, תוכנית ששודרה בימי שישי -לפני כניסת השבת, ועסקה בפרשת השבוע.

בשנת תשנ"ג (1993) נבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי לישראל, וכיהן בתפקיד עשר שנים (משך הכהונה הקבוע בחוק), עד שנת תשס"ג (2003). בשנת תשס"ה (2005) נבחר בשנית לכהן כרב הראשי לתל אביב-יפו, תפקיד שממנו פרש במאי 2017, כאשר הגיע לגיל 80. לקראת הבחירות לתפקיד נשיא מדינת ישראל ב-2007, שקל להתמודד על התפקיד, אך בסופו של דבר ויתר על כך[4]. בנובמבר 2008 אישרה הממשלה את מינויו לתפקיד יו"ר מועצת יד ושם, במקומו של יוסף לפיד, שנפטר כמה חודשים קודם לכן.


ב-24 במאי 2017, כשהתקרב לגיל 80, פרש הרב לאו מתפקידיו כרב הראשי של תל אביב וכחבר מועצת הרבנות הראשית בטקס במנהרות הכותל.


הרב לאו מתבלט כנואם וכמשמיע דברה של היהדות בנועם, גם באוזני ציבורים הרחוקים ממנה. עובדת היותו ניצול השואה הביאה אותו לעסוק הרבה בעניינים הקשורים בזכרה ובהנצחתה.

  משמאל: הרב צבי יהודה לאו והרב יצחק בן אהרון ליד בית כנסת  משכן כהנים-צילום שרית יוכפז.
כבדו אותנו והגיעו למסיבת פדיון של נכדי אלון ברוק. הרב צבי לאו  קידש את טקס החתונה   של בתי וריגש אותנו מאוד.

הרב לאו נשוי לחיה-איטה (חייטה) (בתו של הרב יצחק ידידיה פרנקל) ואב לשמונה. בניו הם הרב משה חיים לאו, רב בנתניה וחבר מועצת העיתונות; הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל; הרב צבי יהודה לאו, מראשי ישיבת "נתיבות יצחק" בתל אביב ורב קהילת קהל חסידים בפתח תקווה{ נעזרתי בויקיפדיה}
הרב ישראל מאיר  לאו-אדם יקר.
אהוב על הציבור בארץ ובעולם.




מאת: שרית יוכפז - כתבת ועורכת : חדשות תיירות ותרבות..

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)

Translate


אודות שרית יוכפז

שמי שרית יוכפז.
אני עתונאית מזה עשרים וחמש שנים.
אני בוגרת אונברסיטת בר אילן תעודת הוראה, הסטוריה וספרות, והמכללה למנהל למדתי תקשורת..
בעלת תעודת עיתונאית של "אגודת העיתונאים תל אביב", ו"אגודת העיתונאים הממשלתית".
כתבתי בעיתונות ארצית, מגזינים לנשים ולתיירות, מקומונים ואתרי אינטרנט.
הגשתי מזה 10 שנים פינה ברדיו קול חי FM93 בנושא תיירות תרבות וארועים מיוחדים.
בהמשך למדתי גם לימודי תעודה רפואה משלימה, איפור מקצועי (כדי שיהיה לי רקע לכתוב בנושאים הללו).
הרצאתי בנושאי תקשורת ועיתונות.
מתנדבת בשעות הפנאי ל"אגודה למען העיוור", ל"נשות הדסה" -סניף נר הלילה ומתנדבת למשמר האזרחי.
אוהבת ים, ספורט, בעלי חיים והום סטיילינג.

המגזין של שרית

במגזין זה תוכלו למצוא המלצות למשפחה בנושאים הבאים: אופנה, טיפוח ויופי, אקססוריז, בריאות, צרכנות, חדש על המדף, ספרים, תרבות, הצגות, סרטים, תערוכות, תיירות, טיולים יפים, ספא, מסעדות, ולייף סטייל.

עקבו אחרי בגוגל+

התמונה שלי
מפיקה עורכת מגישה תוכנית רדיו ברדיו ליפס בימי רביעי מ10-12 בבוקר. "המלצות וראיונות" עםשרית יוכפז www/radiolips.com
מופעל על ידי Blogger.

ארכיון המגזין

רשומות פופולריות