חדשות תיירות, תרבות, מסעדות, ומלונות

עצרת התפילה המרכזית בארמון הנציב נפתחת מחדש לקהל הרחב

יום ה' הקרוב 4.11.21, כ"ט בחשוון תשפ"ב, בין השעות 14:00-8:00

טיילת שרובר הסמוכה לארמון הנציב בירושלים

החל מהשעה 12:30 יתקיים טקס הברכות הממלכתי בהשתתפות נשיא המדינה ובברכתו המצולמת של ראש הממשלה לצד בכירים נוספים

לאחר שבשנה שעברה התקיימה עצרת התפילה המרכזית של חג הסיגד במתכונת מצומצמת הסגורה לציבור הרחב, בחג הסיגד הנוכחי שיצוין ביום חמישי הקרוב, ייפתח האירוע הססגוני מחדש לקהל בהתאם להנחיות והגבלות התו הירוק. אלפי מבקרים מקהילת יוצאי אתיופיה ומכלל הציבור הישראלי יורשו לשוב לעצרת השנתית המנוהלת על ידי 'התאגיד הממלכתי - המרכז למורשת יהדות אתיופיה' ו'מרכז ההסברה - המטה לטקסים ולאירועים ממלכתיים', בשיתוף משרד התרבות והספורט ומשרד העלייה והקליטה, בכדי להשתתף בתפילות ובטקסים ולשבור בסיומם את צום החג.

התפילה המשותפת תערך כמדי שנה בכ"ט בחשוון - חמישים ימים ממועד יום הכיפורים,  בטיילת שרובר הסמוכה לארמון הנציב בירושלים, במיקום המסורתי הוותיק שמדמה את העלייה להר גבוה המשקיף לכיוון העיר, כשברקע במת הקייסים מתנוסס הר הבית.

טקס הברכות הממלכתי ייערך בהשתתפות נשיא המדינה יצחק הרצוג, שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה ויו"ר 'התאגיד הממלכתי - המרכז למורשת יהדות אתיופיה' ד"ר שמחה גתהון, לצד בכירים נוספים ומנהיגיה הרוחניים של הקהילה. 

בנוסף, ישודרו ברכות מצולמות של ראש הממשלה ח"כ נפתלי בנט ושר התרבות והספורט חילי טרופר.

שר התרבות והספורט, חילי טרופר: "חג הסיגד הוא סמל לכמיהה העצומה של קהילת יהודי אתיופיה לארץ ישראל ולחזון הציוני, ואין ניצחון גדול יותר מלחגוג אותו בירושלים כחג רשמי במדינת ישראל. בחג האחרון לא נפל בחלקנו לחגוג את חג הסיגד כמנהגו בעקבות מגפת הקורונה, מה שהציף שוב בקרב רבים את הרצון העז לטקס המכובד בירושלים בירתנו, ומשום כך החג השנה מרגש כפליים. אני מודה לכם על החג המיוחד שהבאתם איתכם, ידידותיי וידידיי חברי קהילת יהודי אתיופיה, ואני שותף מלא לערכי החג המזכירים לנו כמה לא מובן מאליו מקומינו כאן בארץ ישראל".

שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו-שטה:

"הסיגד הוא חג של תפילה, אחדות וקירוב לבבות. יהדות אתיופיה המופלאה המשיכה לשמר את החג אלפי שנים בגולה, כשבזכות החג ננצרה תקוות יהודי אתיופיה לחזור לארץ ישראל גם בימים קשים ומורכבים. בארץ אנו ממשיכים לחגוג את החג ומשנה לשנה אני שמחה שיותר ויותר צעירים ובני נוער מצטרפים לאירוע המרכזי בארמון הנציב וברשויות השונות. חג שמח לכולם"

יו"ר 'התאגיד הממלכתי - המרכז למורשת יהדות אתיופיה', ד"ר שמחה גתהון: "חג הסיגד יעמוד הפעם בסימן סמלי מיוחד, לאחר שנת הפסקה שבה ציינו את המועד החשוב באופן מופרד - איש, איש מביתו. בחג הנוכחי, כשאנו מציינים 30 עשורים לסיפור העליה ההירואי במבצע שלמה, נזכה הפעם, בהתאם להיתרים כמובן, לעלות שוב לירושלים - הלא היא ירוסלם, מקור כיסופינו וכמיהתנו.

הסיגד מהווה תזכורת לכולנו כי כוחנו באחדותנו, בשעה שנשוב לחגוג אותו לצד יקירינו ואוהבינו, תוך אחריות אישית של כל אחד מאיתנו לעצמו, למשפחתו, לקהילתו ולחברה הישראלית כולה.

לו רק נשכיל להתבונן על התקופה הזו בהקשר של ערבות הדדית של עם ישראל על כל חלקיו השונים והמגוונים, אז נוכל להתעלות מעל קשיי הרגע. אם רק ניזכר כיצד בכל דור ודור הצלחנו להתגבר על קשיים ואסונות כדי לשמור על כוחנו ועל אחדותנו כחברה וכעם, אז רק כך נוכל להבין את עוצמתו של המועד הזה עבור כולנו.

המסע של קהילתנו לא תם ועדיין נמצא בעיצומו, גם עבורנו ב'תאגיד הממלכתי - המרכז למורשת יהדות אתיופיה', שמדי יום ביומו עוסקים בשימור סיפורנו המופלא שרחוק מלהגיע לקו הסיום".

רקע על החג:

במשך אלפי שנים נהגו בני הקהילה, לחגוג את חג הסיגד באתיופיה, בִּתְפילה וּבִֿכְֿמיהה לְציון.

עם עליית יהודי אתיופיה לְארץ האבות, הִימשיכו בני הקהילה את מסורת החג בִּירושלים, בירת הנצח של העם היהודי

חג הסיגד, שֶנָחוֹג בִּתְקופת הגלות של יהודי אתיופיה, בּכל המְחוזות שֶבּהם ישבה הקֶהילה, צִיֵין את הכיסופים, העֶרְגה והגעגועים העזים לְציון -  וִירושלים.

הכמיהה והגעגועים באו לידי ביטוי בִּתפילות, בְּצום וּבְֿהתלכדות של בני הקהילה, בְּתקווה כי בַּשנה הבאה נתאחד עם שְאר אַחֵינו בִּירושלים.

החג נועד לציין את חידושה של הבְּרית בין הקב"ה לְעמו ישראל, כפי שעשו עזרא ונחמיה, 

 "וַיפתח עזרא הסֵפר לעיני כל העם, כי מֵעל כל העם היה, וּכְפִֿתְחוֹ - עמדו כֿל העם. ויברך עזרא את ה' הָאלהים ויענו כל העם אמֵן אמֵן במועַל ידיהם, ויִקודו וישתחוו לה' אפַּיים ארצה (נחמיה פרק ח', פסוקים :ה-ו).

ויקומו על עוֹמְדם וַיקראו בְּספר תורת ה' אלהֵיהֶם רביעית היום וּרְביעית מתוודים וּמִשתחווים לה' אלוהיהם". {זכריה י"ד, טז}

וכך עלו היהודים באתיופיה מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבאות

מכאן שמו של החג- סיגד:  השתטחות, סְגִידה.

שמו המֶקורי של החג הוא מחללה, שֶמשמעו בקשת מחילה (דומה משהו ליום הכיפורים).

חג הסיגד מֶהווה הזדמנות פז לְעם ישראל לעצור לרגע וְלַעשות חשבון נפש עם עצמו וּלְהתלכד למען חברה סובלנית וטובה יותר. אם יום כיפור הוא זמן לחשבון נפש אישי, חג הסגד הוא יום של חשבון נפש חברתי-קהילתי-לאומי.

משעות הבוקר מקיימים הקסים תפילה במהלכה הם קוראים בתורה ונושאים תפילות בשפת הגעז העתיקה.

עם עלייתם של בני הקהילה לארץ ישראל, החליטו לשמר את החג. מרבית בני הקהילה בחרו לקיים את התפילה המשותפת בטיילת ארמון הנציב בירושלים, המדמה את העלייה להר גבוה המשקיף לכיוון ירושלים. ואכן ברקע במת הקסים ניתן לראות את הר הבית.

מהערב שלפני ועד סיום התפילות בשעות הצהריים נוהגים המאמינים לצום. בסיום התפילה מקיימים טקס שבירת צום מסורתי בו בוצעים את הלחם המסורתי "הדאבו" תוך שירה וריקודים בהובלת הקסים.

השנה מציינת מדינת ישראל 30 שנים למבצע שלמה, במסגרתו סייעה מדינת ישראל לעלייתם של יהודי אתיופיה שהיו בדרכם לישראל.

מעמדו הממלכתי של חג הסיגד:

בשנת 2008 נחקק "חוק חג הסיגד", המכיר בחג כחג לאומי. החוק מורה למשרד התרבות והספורט לקיים מדי שנה עצרת תפילה, לאפשר למעוניינים בכך "יום בחירה" על מנת להשתתף בתפילות וכן מנחה את משרד החינוך לקיים ביום זה פעילויות הסברה וחינוך.