יום ראשון, 7 ביולי 2019

תיירות בכפר כמא. יתקיים פסטיבל צ'רקסי בין ה12-13 ליולי. מאת: שרית יוכפז

17:32 | פורסם על ידי | | ערוך פרסום

  • תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‏8‏ אנשים‏, ‏כולל ‏‎Sarit Yochpaz‎‏‏‏, ‏‏אנשים מחייכים‏, ‏‏‏אנשים עומדים‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏‏‏

  • הפסטיבל הצ'רקסי בכפר כמא 2019


    תמונה יכולה לכלול: ‏‏טקסט‏‏





    יומיים של חגיגה אותנטית

    הפסטיבל הצ'רקסי השנתי בכפר כמא שיתקיים השנה בין התאריכים 12-13.7 (ימים שישי ושבת) הפך בשנים האחרונות לאירוע מרכזי ובעל שם בקרב הקהל הישראלי ובקרב הצ'רקסים בתפוצות, המושך אליו קהל רב, התעניינות רבה ולהקות פולקלור צ'רקסיות מכל העולם.

    למידע נוסף אודות ימי הפסטיבל כנסו לאתר התיירות הרשמי של כפר כמא

  • המוזיאון הצ'רקסי

    ביקור בכפר קמא

    המוזיאון הצ'רקסי בכפר קמא מיסודו של זוהיר תחאוחא, מזמן הצצה נדירה אל עולמם הנסתר של הצ'רקסים. בביקורכם הבא בישוב היפה אל תפספסו את המוזיאון הצ'רקסי השוכן בלב השכונה העתיקה קרוב למסגד
    ביקור באתר כולל קבלת פנים עם כיבוד מסורתי ותה חם, סיור מרתק במוזיאון הצ'רקסי והליכה קלילה יחד עם זוהיר בסמטאות השכונה העתיקה
    משך הביקור: שעה וחצי
    תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏‏‏על הבמה‏, ‏‏לעמוד‏, ‏נעליים‏‏‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏‏
    צילום יוסי סובה

    זוהיר תחאוחא, יליד 1973 בן למשפחה צ'רקסית עם שורשים מאזור שפסוגיה וקברדה שבצפון קווקז. הקים בשנת 2007 יחד עם חבר את המרכז למורשת הצ'רקסית וניהל אותו במבנה בית שאמי עד 2019. במשך השנים שימר ותיעד מאות פריטים עתיקים מהתרבות הצ'רקסית והקים תערוכת קבע מרהיבה של מוצגים מקוריים. גיבש והעמיד מערך הדרכה יחיד במינו, ובזמן הזה באו בשעריו מאות אלפי מבקרים. בשנת 2014 הוזמן אל בנייני האו"ם ושם הוענק לו אות של שגריר מורשת כהוקרה על פועלו לשימור והפצת מורשת עמו. מכהן כיו"ר עמותת צ'רקסיה הפועלת לשימור המורשת הצ'רקסית, וחבר בארגון הצ'רקסי הבינלאומי המתנהל בבית הלאומי בקווקז. בשנת 2019 החליט זוהיר לפרוש מניהול המרכז למורשת ויסד את המוזיאון הצ'רקסי באחד הבתים העתיקים של המשפחה והעביר אליו את פרויקט חייו ומשם הוא ממשיך היום לארח ולהדריך את המבקרים המבקשים להיחשף אל הסיפור המרתק אודות העם הצ'רקסי
    זוהיר נשוי לראנדה ואבא לסאיה




    אגף התצוגות של המוזיאון הצ'רקסי עשיר ומכיל פריטים נדירים ביותר שמקורם בהרי הקווקז, כמו כלי הנשק המיוחדים של האביר הצ'רקסי, בגדיו ושלל הציוד ששימש אותו במוכנותו לקרב. כמוכן מוצגים בגדיה הססגוניים של האישה הצ'רקסית ביחד עם פריטי לבוש נוספים, בדים עם רקמה מיוחדת וקישוטים מחרוזים, כלי הנגינה הצ'רקסיים כלי מטבח ועוד. חלק מהמוצגים המעניינים ביותר הם העריסה וההליכון, ששימשו בעבר לגידול , תינוקות ולהכנתם לעצמאות מגיל צעיר ושולחן האוכל המיוחד

    ביקור בסיסי במוזיאון כולל הרצאה, צפיה בסרט מרתק וסיור בין המוצגים

    ניתן לשלב גם סיור בין הסמטאות של הכפר

    אפשרות להגשת כיבוד מסורתי או כשר

    משך הסיור כשעה וחצי בלווי מדריך צ'רקסי

     הפעילות כרוכה בתשלום

    ההדרכות הן בשפות: עברית, אנגלית, ערבית, צ'רקסית

    •  אתר התיירות של כפר כמא



המוזיאון למורשת הצ'רקסית - Museum of Circassian Heritage




- קטעי מידע על הצ'רקסים והמרכז למורשת הצ'רקסית

                                                  https://youtu.be/46coM40PiWU
הצ'רקסים במזרח התיכון

הצ'רקסים הגיעו למזרח התיכון ב-1878 והם פוזרו על ידי העות'מאנים באזורי גבול חשובים ואסטרטגיים לאימפריה. כך יושבה אוכלוסיה גדולה ברבת עמון, רמת הגולן ופנים סוריה. האוכלוסייה הצ'רקסית בישראל היא אחת מאוכלוסיות הצ'רקסיות הקטנות בעולם והיא גם אחת מקבוצות המיעוט הקטנות ביותר שחיות בארץ. כל הצ'רקסים בישראל מונים כ-5000 איש והם מרוכזים בשני כפרים בגליל: כפר כמא בגליל התחתון, וריחאניה שבגליל העליון. בעבר היה ישוב צ'רקסי נוסף בקרבת גן-שמואל, אך תושביו נטשו אותו בשנת 1910 בעקבות המלריה. 

The Circassians in the Middle East
The Circassians arrived in the Middle East in 1878 and were dispersed by the Ottomans in important and strategic border areas of the empire. Thus, a large population was settled in Amman, the Golan Heights, and Syria. The Circassian population in Israel is one of the smallest Circassian populations in the world and is also one of the smallest minority groups living in Israel. All Circassians in Israel number about 5000 people and are concentrated in two villages in the Galilee: Kfar Kama in the Lower Galilee, and Rihaniya in the Upper Galilee. In the past there was another Circassian settlement near Gan Shmuel, but its inhabitants abandoned it in 1910 due to the spread of malaria.

מולדת הצ'רקסים


מקור הצ'רקסים הוא בצפון מערב הקווקז, וישנו גוף שלם של עדויות ארכיאולוגיות, תרבותיות ולשוניות אשר מאששות את העובדה כי הם יצרו ציביליזציה יציבה מאבחאזיה המודרנית דרך סוצ'י ועד חצי האי קרים, לפחות מהתקופה של האלף השלישי לפני הספירה. זה היה תחילתו של עידן רעיית בעלי החיים, המרכיב העיקרי של חיי הצ'רקסים, שהפך להיות נפוץ בכל רחבי צפון-מערב הקווקז. סביר כי 'תרבות מאייקופ' באותו אזור, הייתה אחראית גם לביותו של הסוס. המונומנטים המשמעותיים ביותר של תרבות זו היו, בראש ובראשונה, תלי קבורה ענקיים. במספר מקומות ברחבי הקווקז נמצאו אתרים מלאים בקישוטי זהב וכסף. שנית, אנשי מאייקופ השאירו אחריהם חפצים רבים אשר העידו על מיומנות גבוהה בעיבוד מתכות. כלי חרס, סכינים, גרזנים ויישומים נוספים של ברונזה - ובמידה מועטה גם עופרת - נמצאו בכמויות גדולות. כלי החרס הקראמיים של תרבות מאייקופ, היו גם הם בעלי איכויות יוצאות דופן. לבסוף, אנשי מאייקופ בנו דולמנים: חדרי קבורה קטנים עשויי אבן אשר נמצאו במקומות רבים ברחבי אירופה. הדולמנים הללו נמצאו מסוחומי בדרום ועד נובורוסיסק בצפון; במילים אחרות הם התפשטו משני הכיוונים של סוצ'י. חשיבותה האסטרטגית של מולדתם והיותה גשר בין אירופה לאסיה יחד עם גישה גדולה לים השחור, הפכו אותה לכר פורה לתקיפות חוזרות ונשנות במשך יותר מאלפיים שנה. את השם צ'רקסים (הם מתקראים בפני עצמם: אדיגים) קיבלו מהמונגולים - ופירושו: "מי שחותך את הנתיב" רמז למקום הגיאוגרפי של הצ'רקסים ועמידתם העיקשת בהגנה על שטחיהם. וכך מאז, החל מהמאה ה-13 לספירה הם מתחילים להיות מוכרים בעולם כ"צ'רקסים" במולדתם "צ'רקסיה" שהופיעה על מפות העולם עד לכיבושה על ידי האימפריה הרוסית בסוף המאה ה-19. 

The homeland of the Circassians

The source of the Circassians is in the Northwest Caucasus, and there is a whole body of archaeological, cultural and linguistic evidence that confirms the fact that they created a stable civilization from modern Abkhazia through Sochi to the Crimea, at least from the period of the third millennium BC. It was during this era that animal herding, the staple of Circassian life, became widespread throughout the Northwest Caucasus. The Maikop culture may have been responsible for the domestication of the horse. The most impressive monuments to this culture were, first of all, huge burial mounds. Several sites have been found throughout the Caucasus filled with gold and silver ornaments. Second, the Maikop peoples left behind many artifacts that testify to the high level of their metalworking. Pots, knives, axes and other implements made of bronze and, to a lesser degree, copper have been found in large quantities. Maikop ceramic pottery was likewise of an exceptionally high quality. Finally, the Maikop peoples built dolmens: small stone burial chambers that are found in many places throughout Europe. These dolmens have been found from Sukhumi in the south to Novorossiysk in the north; in other words spreading out from both directions from Sochi. The strategic importance of their homeland and being a bridge between Europe and Asia, together with a way to the Black Sea, has made it fertile ground for repeated attacks for more than two thousand years. The name Circassians (they call themselves "Adyghs") were given by the Mongols - meaning:  “the one who cuts off a path,” a hint to the Circassians’ geographical position and their stubborn defense of their territory. Since then, from the beginning of the 13th century AD, they have become known in the world as Circassians in their homeland Circassia, which appeared on the world maps until its conquest by the Russian Empire at the end of the 19th century.

כיבוש, רצח-עם וגירוש הצ'רקסים ממולדתם

שאיפותיה הטריטוריאלית של האימפריה הרוסית לכיוון הקווקז החלו עוד במאה 16 והתחזקו עוד יותר בימי פיוטר הגדול. אך תחילת המלחמה הרוסית-צ'רקסית על פי רוב ההיסטוריונים הייתה בשנת 1763 עם בניית המבצר הרוסי הראשון במזדוג שבצפון-מזרח צ'רקסיה. במשך 101 שנות מלחמה, צבאות הצאר: רדפו, שרפו, אנסו ורצחו את הצ'רקסים והתוצאה הייתה חורבן גדול והרס כמעט טוטאלי של העם הצ'רקסי כולו. על פי הערכות זהירות, כמיליון וחצי צ'רקסים נרצחו במה שהיה רצח העם הראשון בתקופה המודרנית והאסון ההומניטרי הגדול ביותר של המאה ה-19. יותר משני שליש מהעם היושב בצ'רקסיה הוכחד, ו-90% מהנותרים בחיים גורשו באכזריות לאימפריה העות'מאנית. עד היום, צ'רקסים רבים במולדת ובפזורה מציינים את ה-21 במאי - היום בו נכבשה מולדתם - כיום הזיכרון לרצם עמם תוך שהם חולמים על חזרה למולדתם ההיסטורית ומנסים להשיג תמיכה בזכותם להגדרה עצמית.

Occupation, genocide and the expulsion of the Circassians from their homeland

The territorial ambitions of the Russian Empire towards the Caucasus began in the 16th century and grew even stronger in the days of Peter the Great. But the beginning of the Russo-Circassian War according to most historians was in 1763 with the construction of the first Russian fortress in the northeast of Circassia. During 101 years of war, the Czar's armies pursued, burned, raped and murdered the Circassians, and the result was a great devastation and near total annihilation of the entire Circassian people. According to cautious estimates, 1.5 million Circassians were murdered in what was the first genocide in modern times and the greatest humanitarian disaster of the 19th century. More than two-thirds of the people living in Circassia were annihilated, and 90% of the remaining survivors were brutally expelled to the Ottoman Empire. To this day, many Circassians in the homeland and in the diaspora commemorate the 21st of May - the day their homeland was occupied - as a memorial and remembrance day, while dreaming to return their historic homeland and trying to gain support for their right to self-determination.


https://youtu.be/46coM40PiWU
'בית שאמי'
בית שאמי נבנה בסוף המאה ה-19, בשולי הטבעת הראשונה של הישוב העתיק בכפר כמא. הוא קיבל את שמו על ידי הערבים ועל שם האדם שהזמין את בנייתו, צ'רקסי מסוריה (בערבית: 'א-שאם'). מכאן- 'בית א-שאמי' - הבית של הסורי. בצ'רקסית שמו שחלאכו וונה - 'בית הטוחן', על שם משפחת הבעלים בשפה הצ'רקסית, שבאופן לא מפתיע, ניהלה במקום טחנת קמח מצליחה. טחנה זו בלטה במיוחד משום שעבדה באמצעות מנוע ולא התבססה על בהמות, דבר שהפך אותה מבוקשת מאוד בצפון. בצמוד למבנה טחנת הקמח עומד מבנה דו-קומתי. בקומה התחתונה ובחצר שלה שוכנו בהמות משא ורכיבה ושאר חיות המשק. ובקומה העליונה היו ארבעה חדרי אירוח עם תקרה מעוטרת ורצפה יפיפיה לרווחת האורחים. בחצר האחורית של המתחם מוקמו בתי המגורים של המשפחה, וכן מחסן וחנות מצרכי יסוד של בעל המקום.    

המרכז למורשת הצ'רקסית

לאחר שבית שאמי עמד עזוב שנים רבות, מועצת כפר כמא ביחד עם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, החליטה לשמר ולשפץ את המקום במטרה להפוך אותו בעתיד למרכז המורשת הצ'רקסית. בשנת 2009, נחנך המרכז במעמד נשיא המדינה דאז - מר שמעון פרס, ומאז עברו בשעריו מאות אלפי מבקרים מהארץ ומהעולם.
חווית הביקור במרכז כוללת קבלת פנים על ידי מדריכים בני המקום, הרצאה וצפיה במופע אור-קולי על היסטוריה בת אלפי שנים של הצ'רקסים והמשך בסיור בחדרי המוזיאון. בסיור תשמעו על מנהגיהם יוצאי הדופן של הצ'רקסים שהשתמרו במידה רבה במשך יותר מ-150 שנות שהייה בפזורה. 
 מאז 2019, המרכז מנוהל על ידי דוד שוגן, צ'רקסי בן המקום, שעבד במשך שנים רבות כמדריך ראשי ויועץ אקדמי להדרכות. דוד הוא בוגר החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה והפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. וכיום הוא אחד מהאנשים היחידים בישראל שחוקרים את התרבות וההיסטוריה של הצ'רקסים. 

מיצג רצח-העם

מסביב לקירות אולם טחנת הקמח, ניתן למצוא את 'מיצג רצם העם הצ'רקסי' המציג מדגם של מסמכים, מפות ותמונות ארכיון, המפרטים את הזוועות שביצעו כוחות הצאר הרוסי בצ'רקסים במהלך המלחמה ורצח העם. בצידם של המסמכים ברוסית, מצווים קטעים מתורגמים לעברית, אנגלית וערבית בעבור קהל המבקרים המגוון.

חדרי המוזיאון

התצוגה בחדרי המוזיאון מחולקת למספר נושאים מחייהם של הצ'רקסים, אשר מסופרים באמצעות מוצגים אותנטיים שמקורם מהקווקז. מבקרי המוזיאון יוכלו להתרשם מהתלבושות יוצאות הדופן של הגברים והנשים הצ'רקסים, וכן מאמנות התחרה והרקמה היפה. בהמשך יוכלו המבקרים לראות את העריסה המיוחדת המשמשת הרבה מהצ'רקסים עד היום. ואת כלי המוזיקה והלחימה שהלכו בד בבד עם אורחות חייהם. בשאר החדרים ימצאו כלי בישול ומטבח רבים וכן כלי חקלאות וכלי מלאכה ששימשו את תושבי הכפר במשך שנים.


'מופע מחול צ'רקסי'

פעמים רבות, הביקור במרכז המורשת הצ'רקסית מקבל נופך נוסף של התרגשות כאשר מתווסף לו מופע המחול הצ'רקסי. במופע זה,  זוג רקדנים לבושים בתלבושת המסורתית מציג מספר קטעים מהריקוד הצ'רקסי האצילי והמרהיב. המופע הופך למהנה אף יותר כאשר הם מזמינים זוג מבין האורחים, להתנסות בכמה מהצעדים הצ'רקסיים. קבוצות המעוניינות להוסיף לביקורם את קטע המחול מוזמנות לתאם זאת לפני ההגעה.

יצירת קשר 

טלפון: 04-6888082 
מייל chc@kfarkama.co.il 

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‏‏שמיים‏, ‏עץ‏‏, ‏‏צמח‏, ‏פעילויות בחוץ‏‏‏ ו‏טבע‏‏‏
פרטים  תראו בגוגל פיסבוק:
תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏‏מזון‏ ו‏בתוך מבנה‏‏‏‏
  • מחלבת אלברוס- .מחלבת אלברוס,-  בהנהלתם של שרה ונח, הם מתמחים בעשיית  בגבינות טעימות.
  •  ועורכים סדנאות   לעשיית גבינות.

     יש אפליקציית טיולים (חינמית) חדשה בשם wishtrip. אפשר להתקין אותה בטלפון ובעזרתה ללכת ברחבי הכפר במסלול שתוכנן שם מראש או בהליכה חופשית. ליד כל אתר מעניין (או טעים, או עם קניות מעניינות) שתעברו לידו, האפליקציה תקפיץ הודעה עם הסבר על המקום וציון שלו על המפה. מומלץ להתקין מראש בבית ולראות כל מה שאפשר לעשות באפליקציה, התקנה דרך הplaystore 
    להגיע לטיול בכפר כמא  להוסיף בשביל סובב פסגה של הר תבור,
    פרטים נוספים על הפסטיבל אפשר לקרוא 
    מקורות מידע:
    ויקיפדיה
    יוסי גודחא – מנהל המדיה של אתר יבלאר
    דוד שוגן – מנהל מרכז המורשת הצ’רקסית בכפר כמא
  • באתר הפסטיבל כאן.
  • מומלץ לבקר
  • תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‎Sarit Yochpaz‎‏‏, ‏‏‏שולחן‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏‏
  • כפר כמא -המון פולקלור נוף מיוחד אנשים מכניסי אורחים הייתי במקום במסגרת סיור עיתונאים.

  • צילום: שרית יוכפז ויוסי סובה

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)

Translate


אודות שרית יוכפז

שמי שרית יוכפז.
אני עתונאית מזה עשרים וחמש שנים.
אני בוגרת אונברסיטת בר אילן תעודת הוראה, הסטוריה וספרות, והמכללה למנהל למדתי תקשורת..
בעלת תעודת עיתונאית של "אגודת העיתונאים תל אביב", ו"אגודת העיתונאים הממשלתית".
כתבתי בעיתונות ארצית, מגזינים לנשים ולתיירות, מקומונים ואתרי אינטרנט.
הגשתי מזה 10 שנים פינה ברדיו קול חי FM93 בנושא תיירות תרבות וארועים מיוחדים.
בהמשך למדתי גם לימודי תעודה רפואה משלימה, איפור מקצועי (כדי שיהיה לי רקע לכתוב בנושאים הללו).
הרצאתי בנושאי תקשורת ועיתונות.
מתנדבת בשעות הפנאי ל"אגודה למען העיוור", ל"נשות הדסה" -סניף נר הלילה ומתנדבת למשמר האזרחי.
אוהבת ים, ספורט, בעלי חיים והום סטיילינג.

המגזין של שרית

במגזין זה תוכלו למצוא המלצות למשפחה בנושאים הבאים: אופנה, טיפוח ויופי, אקססוריז, בריאות, צרכנות, חדש על המדף, ספרים, תרבות, הצגות, סרטים, תערוכות, תיירות, טיולים יפים, ספא, מסעדות, ולייף סטייל.

עקבו אחרי בגוגל+

התמונה שלי
מפיקה עורכת מגישה תוכנית רדיו ברדיו ליפס בימי רביעי מ10-12 בבוקר. "המלצות וראיונות" עםשרית יוכפז www/radiolips.com
מופעל על ידי Blogger.

ארכיון המגזין

רשומות פופולריות