יום שני, 24 ביוני 2019

סרט: החיוך האטרוסקי מומלץ מאת: שרית יוכפז


החיוך האטרוסקי

סרטם של מיכל ברזיס ועודד בן נון
הפקתו של ארתור כהן
The Etruscan Smile


בריאן קוקס הוא רורי מק'ניל, סקוטי מחוספס הנאלץ לעזוב את ביתו ולנסוע לטיפול רפואי בסן פרנסיסקו. הוא עובר לגור עם בנו אותו לא ראה שנים ועם כלתו המכורה לעבודה, ומתעב כל רגע. להפתעתו, כשהוא חושב שלחיים כבר אין יותר מה להציע, משתנה כל עולמו דרך הקשר עם נכדו הפעוט.

"החיוך האטרוסקי" דרמה מחממת לב המביאה למסך את כל היופי של סקוטלנד וסן פרנסיסקו ואת גדולתו של השחקן הבריטי בריאן קוקס ("המטפלת", "RED"), על פי רב המכר של חוסה לואיס סמפדרו, בבימויים של הבמאים הישראלים עודד בן נון ומיכל ברזיס (שסרטם "איה" היה מועמד לאוסקר) ובהפקתו של ארתור כהן (זוכה 6 פרסי האוסקר).

הסרט מבוסס על ספרו רב המכר של הסופר הספרדי חוסה לואיס סמפדרו. מקום התרחשות הסיפור היא באיטליה, אך בתסריט מועברת העלילה לסקוטלנד ולארצות הברית. השם מתייחס לפסלים האטרוסקיים המפורסמים שיש הטוענים שיש בהם חיוך מסתורי גם אם מדובר בחיים שאחרי המוות והם מביעים סוג של תקווה למות מאושר.
לצפייה בטריילר
https://youtu.be/5mcaLbCzTho

תארים ופרסים:
Audience Award - Naples International Film Festival
Opening film - Cleveland International Film Festival
Selection - Chicago International Film Festival
הסרט שכבש את הצופים בפסטיבל חיפה
(אחד משני הסרטים שהביאו הכי הרבה קהל בפסטיבל ולבקשת הקהל נוספו הקרנות)



יוצרים
בימוי:    מיכל ברזיס        Mihal Brezis
            עודד בן נון         Oded Binnun
תסריט: מייקל מקגואן     Michael McGowan
            מיכל לאלי קגן    Michal Lali Kagan
            שרה בלווד        Sarah Bellwood
            שוקי בן נעים      Shuki Ben-Naim
            עמית שטרן        Amital Stern
על פי ספרו של   חוסה לואיס סמפדרו Jose Luis Sampedro
צילום:   חוויאר אגירסורבה          Javier Aguirresarobe
עריכה:  רוברטו סילבי     Roberto Silvi
מוזיקה: חיים פרנק אילפמן         Haim Frank Ilfman
הפקה: ארתור כהן         Arthur Cohn


שחקנים
רורי:      בריאן קוקס        Brian Cox
קלאודיה: רוזנה ארקט    Rosanna Arquette
ווייס:      טים מתאסון       Tim Matheson
אמילי:   תורה בירץ'        Thora Birch
איאן:     ג'יי ג'יי פילד        JJ Field
פרופסור: פיטר קויוטי      Peter Coyote
פרנק: טריט וויליאמס      Treat Williams

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏2‏ אנשים‏, ‏‏כולל ‏‎Sarit Yochpaz‎‏‏, ‏‏אנשים עומדים‏‏‏‏
שרית יוכפז
עם השחקן הבינלאומי  בריאן קוקס 

השחקן הסקוטי בריאן קוקס,הגיע מ לארץ להקרנה מיוחדת של הסרט החיוך האטרוסקי, לקראת יציאת הסרט לאקרנים.

בריאן קוקס הנמצא עתה בצילומים של עונת ההמשך של הסדרה "היורשים" של HBO
שהוקרנה בהצלחה גם בארץ, והוא קיבל מן החברה אפשרות להגיע לסוף שבוע כדי לכבד את ההקרנה המיוחדת בתל אביב.

החיוך האטרוסקי סרטם של הבמאים הישראלים מיכל ברזיס ועודד בן נון, הוא עיבוד לספר המצליח. זהו סרטים עלילתי הראשון והם הוזמנו על ידי המפיק ארתור כהן לביים את הסרט בעקבות הצלחת סרטם הקצר שהיה מועמד לאוסקר.

להפקה הבינלאומית נרתמו כוכבים בינלאומיים בהם בריאן קוקס, רוזנה ארקט  ות'ורה בירץ'החיוך האטרוסקיהוצג בפסטיבלים רבים בעולם, ויצא לאקרנים ברחבי אירופה וזכה לביקורת נלהבות.

בריאן קוקס בן ה-73 מבכירי השחקנים הסקוטיים, החל את הקריירה שלו בתיאטרון, ובעקבות הופעה מוצלחת בסדרה של ה- BBC הופיע בסדרות טלוויזיה רבות ובסרטים
הוא אחד השחקנים השייקספיריים הבולטים של דורו וגילם כמה מהדמויות הבולטות של המחזאי בלהקה השייקסיפרית המלכותית, בתיאטרון הלאומי הבריטי, בהם המלך ליר.
קוקס הוא הראשון שגילם את דמותו של חניבעל לקטר, בקולנוע. קוקס סקוטי גאה הופיע בסרטים "רוב רוי" ו"לב אמיץ" שעסקו בהיסטוריה של סקוטלנד. השחקן הופיע בעשרות סרטים, סדרות טלוויזיה ומחזות בבריטניה ובארצות הברית.
לקוקס קשר הדוק עם ישראל, הוא ביקר כאן, ביים בארצות הברית את מחזהו של יהושוע סובל "חוטאים". והשתתף בתפקיד הראשי בסרט המצליח "המטפלת" שבוים בידי הבמאי הישראלי/הונגרי יאנוש אדלני.

הסרט החיוך האטרוסקי יעלה ברחבי הארץ החל מתאריך 4 ביולי והוא מופץ על ידי סרטי נחשון

ארצות הברית, אנגליה.  2018, 107 דקות
אנגלית, גאלית סקוטית. תרגום לעברית
הפצה בישראל על ידי סרטי נחשון
החל מתאריך 4 ביולי בבתי הקולנוע ברחבי ברחבי הארץ


מומלץ.

תל אביב-יפו 2030: חזון ותכנית האב לתיירות של עיריית תל אביב-יפו לעיר לעשור הקרוב. מאת: שרית יוכפז


רון חולדאי ראש העיר עם אודי כרמלי מהנדס העיר
#הכפלת מספר חדרי המלון #יצירת אטרקציה תיירותית חדשה מדי שנה, כולל אטרקצייתMUST SEE # טיפול בנקודות התורפה בחוויית התייר בעיר- נגישות תחבורתית, מוניות, מידע זמין באנגלית #הרחבת מפת התיירות לשכונות נוספות- שכונת התקווה; נווה שאנן; נווה שרת מזרח; עג'מי; ועוד


                                                                                                                        
תוצאת תמונה עבור תל אביב יפו

חזון התיירות של תל אביב-יפו לשנת 2030:
העיר תהיה אחד היעדים העירוניים המובילים בעולם, בהתבסס על שלושה עוגנים מרכזיים: חוף ים נדיר באיכויותיו; עירוניות תוססת, הכוללת תמהיל יוצא דופן של תרבות, אמנות, חיי לילה, קולינריה, מרחב ציבורי מזמין ובטוח, זיהוי עם טכנולוגיה וחדשנות, וערכים פלורליסטים ויצירתיים; ויפו- המשלבת מורשת, היסטוריה, דת ורב- תרבותיות שוקקת.

על פי נתוני המחקר לתכנית אב לתיירות, בשנת 2018 ביקרו בתל אביב-יפו כ-2,200,000 תיירים. ההכנסות לכלכלת העיר מעסקי המלונאות הייתה כ– 1.6 מיליארד דולר וההוצאה הממוצעת לתייר עמדה על סך של 5,140 ₪.
עיריית תל אביב-יפו עבדה בשנה האחרונה על קביעת מדיניות סדורה וארוכת טווח, המבוססת על עבודת מחקר ותכנון מעמיקים. היום השיקה העירייה מסמך הוליסטי שמסתכל על כלל תעשיית התיירות בתל אביב-יפו ומנסה לכוון אותה לקהלי היעד הרלוונטיים, האטרקציות התיירותיות שיש להקים בעיר, מתחמי התיירות הקיימים ואלה שעתידיים להיפתח והמהלכים שיש להתניע כדי שתעשיית התיירות תמשיך לפרוח. כאשר החזון הוא שבשנת 2030 – תל אביב-יפו תהיה אחד היעדים העירוניים הפופולאריים בעולם.

ארבעת מרכיבי תכנית האב לתיירות לתל אביב-יפו:
  1. העיר כיעד תיירותי: קהלי יעד, מיתוג ושיווק- התמקדות בקהלים ובנישות תיירות למיצוי הפוטנציאל שלהם בעיר- הקדשת מאמצים רבים לאירוח כנסים בין- לאומיים, הרחבת הפעילות להתאמת המוצר התל אביבי למאפיינים הייחודיים של הקהל הסיני, זינוק בהיקף התיירות המוסלמית והערבית, הנגשת התיירות ל"כסופי השיער", הבלטת מיקומה של העיר בהיסטוריה הלאומית ובחיי העם היהודי והרחבת השירותים והאטרקציות למשפחות עם ילדים.
  2. אטרקציות, מוקדי תיירות ותשתיות תיירות- הקמה וקידום אטרקציות תיירותיות, שירותים ותשתיות שונות ושיפור החוויה התיירותית בעיר. קידום אטרקציה חדשה בכל שנה, כולל אטרקציית MUST SEE בעיר והנגשת התוכן הקיים לתיירים על ידי מרכזי מידע, מתקני שילוט והכוונה, הנגשת השפה, תשתיות תחבורה ועוד.
  3. פיתוח מלונאות ולינה תיירותית- הגדלה בצורה משמעותית של היצע החדרים להשכרה על ידי האצת בנייה של מלונות חדשים, מתן דגש על הסבת מבני משרדים למלונאות וחתירה להסדרת שוק השכרת הדירות לתיירים.
  4. ניהול מושכל ואינטגרטיבי של התיירות בעיר- הוספת ערוצי פעילות הכוללים בין היתר יחידת פיתוח המוצר התיירותי ויחידת פיתוח הלינה המלונאית; הגדלת תקציבי פעילות ויכולת השפעה, תוך מעבר של מנהלת עיר עולם לגישה עסקית ומיסוד שגרות ניהול.
תכנית האב נותנת דגש מיוחד על פיתוח בר-קיימא, המתחשב ברגשות ובצרכי התושבים ומערב אותם בתהליכי הפיתוח התיירותיים. תכנית האב נכתבה ותיושם בעתיד כשרווחת התושבים עומדת בראש סדר העדיפויות, ותוך הבנה כי יש לאזן בין שגשוג תיירותי לשימור אופיהשכונות והקהילות שבהן תיירות זו פועלת.

מצ"ב לינק להורדת חוברת תכנית האב לתיירות המלאה ותמונות https://bit.ly/2WZvtnp

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו: "בשנים האחרונות נהנית העיר שלנו מפריחה תיירותית יוצאת דופן: מעיר קטנה שמעטים מאוד מבקרים בה, הפכה תל אביב-יפו לעיר שמידותיה עדיין קטנות, אך רבים מאוד רוצים להנות ממנה ולחוות אותה. הדבר הזה לא קרה מעצמו. בעשרים השנים האחרונות הקדשנו מאמצים רבים לשדרוג כלל מוקדי התיירות, התרבות, המורשת וההיסטוריה בעיר. אבל לא לעולם חוסן: כפי שערים רבות בעולם חוות בימים אלו, כאשר התיירות מתנהלת מעצמה ולא מנוהלת בצורה מסודרת- היא עלולה להוליד גם תופעות שליליות. תל אביב-יפו אמנם רחוקה ממצב זה, אבל כבר היום ניתן לזהות אתגרים שחובה להתייחס אליהם בשוק התיירות שלנו. תכנית האב נועדה לשמר את הפריחה התיירותית-  וגם לנהל אותה בחכמה, ולתכננה נכון לעתיד."

אודי כרמלי מהנדס העיר תל אביב-יפו: 
"עיר שבה אנשים אוהבים לגור, לעבוד ולבלות, ומרחביה מזמינים ומעודדים יצירתיות וחדשנות, היא גם עיר טובה למבקריה. תיירות טובה לעיר כאשר היא מוסיפה שכבה סינרגית עם אורחות חייה הקיימים של העיר ומשלימה אותן במגוון אופנים. החזון העירוני בתחום התיירות מציב את העיר כיעד מוביל לתיירות אורבנית, מתחדשת ומתחשבת בתושבי העיר, ואכן המפתח להצלחה של עיר טובה לתיירים הוא במציאת האיזון בין צרכי התושבים ודאגה לאיכות חייהם ולרווחתם ובין צרכי התיירים והמבקרים הרבים המגיעים לעיר .החזון העירוני בתחום התיירות מציב את העיר כיעד מוביל לתיירות אורבנית, מתחדשת ומתחשבת בתושבי העיר, ואכן המפתח להצלחה של עיר טובה לתיירים הוא במציאת האיזון בין צרכי התושבים ודאגה לאיכות חייהם ולרווחתם ובין צרכי התיירים והמבקרים הרבים המגיעים לעיר."

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‏2‏ אנשים‏, ‏כולל ‏‎Sarit Yochpaz‎‏‏‏, ‏‏אנשים מחייכים‏, ‏‏בתוך מבנה‏‏‏‏
שרית יוכפז עיתונאית עם  איתן שוורץ  מנכ"ל עיר עולם
איתן שוורץ, מנכ"ל מנהלת עיר עולם ותיירות:

 "שנת 2019 היא רגע מכונן בתיירות ובמיצוב הביןלאומי של תל אביב-יפו: השנה אירחנואת תחרות האירוויזיון- ללא ספק, האירוע הביןלאומי הגדול ביותר ב-110 שנותיה של העיר. האירוויזיון אפשר לעירייה להעצים את נכסיהתיירות של העיר וגם היווה הזדמנות להשיק מהלכים שישמשו את תעשייתהתיירות בעיר בשנים הבאות. תהליך העבודה על תכנית האבכלל בחינה ומחקר מדוקדקים של העיר בזווית 

התיירותית. אבחנו היטב את הנכסים והיתרונות, התעמתנו ללא פשרות עם האתגריםוהכשלים; ובעיקר, זיקקנו את ה- DNAהייחודי של תל אביב-יפו כיעד תיירותי הנשען על שלוש רגליים מבוססות: עיר עתיקה- יפו, שהיא האטרקציה מס׳ 1 בעיר; עיר חדשה- תל אביב, המתאפיינת בתסיסה אורבנית ייחודית; 
ובעיקר- חוף ים יוצא דופן באיכויותיו."

תכנית האב לתיירות לתל אביב-יפו:
  1. העיר כיעד תיירותי: קהלי יעד, מיתוג ושיווק
  2. אטרקציות, מוקדי תיירות ותשתיות תיירות
  3. פיתוח מלונאות ולינה תיירותית
  4. ניהול מושכל ואינטגרטיבי של התיירות בעיר

שלב ראשון בתוכנית: מחקר
מחקרים שבוצעו עבור תוכנית האב העלו את הממצאים הבאים:
תמונת המצב של התיירות בתל אביב-יפו לשנת 2018 – 2,200,000 מבקרים, 92% תיירים עצמאיים (רק 8% בטיול מאורגן), 60% מהתיירים מזמינים טיסה פחות מחודש מראש, טווח הגילאים של רוב המבקרים הוא 45-25, 15% מהתיירים הם מצרפת, 12% מארה"ב, 10% מגרמניה, 8% מבריטניה, 8% רוסיה. בשנת 2018 ההכנסות לכלכלת העיר מעסקי המלונאות היו – 1.6 מיליארד דולר. כמו כן, הנתונים מצביעים על גידול של 11% בתיירות לעומת שנת 2017 ועל שיא במספר לינות בתל אביב-יפו.  
נתונים נוספים מהמחקר מראים שכיום, בשנת 2019, ההוצאה הממוצעת לתייר עומדת על סך של 5,140 ₪. ההערכה היא שעד שנת 2030 יגדל מספר התיירים הלנים ל-4,165.4 וההוצאה הממוצעת של תייר תהיה כ- 11,335 ₪. (*ע"פ ממוצע ארצי, בהתייחס לפער בין משך החופשה בישראל, 8 ימים, למשך השהות בתל אביב-יפו, 5.1 ימים).
שלב שני בתוכנית: פני העתיד
בתהליך העבודה על תוכנית האב מופו הנכסים של העיר כיעד תיירותי: ים, יפו (הנחשבת לאטרקציה מס' 1 כאשר 70% מהתיירים מגיעים לבקר בעיר מבקרים ביפו), עירוניות תוססת, מרכז עסקים בין-לאומי, מורשת לאומית ענפה, ערכים פלורליסטיים, רב-תרבותיות, שוטטות, מרכזיות תחבורתית, קרבה למוקדי תיירות.
כמו כן, מופו האתגרים של העיר כיעד תיירותי: יוקר המחייה, תחבורה ציבורית, נראות המרחב הציבורי, זמינות המידע בשפות זרות, התדמית של ישראל כמדינה לא בטוחה, תשתיות לינה, ימי שבת.
החזון: בשנת 2030 – תל אביב-יפו תהיה אחד היעדים העירוניים הפופולאריים בעולם. 

שלב שלישי בתוכנית: קווי מדיניות
ארבעת מרכיבי תוכנית האב הם:
1.       העיר כייעד תיירותי: קהלי יעד, מיתוג ושיווק – יש ליצור קהלי יעד חדשים ולהעביר את כובד המשקל השיווקי לערוצים דיגיטליים.
מדיניות זו תכלול את המשך התמיכה בקהלי היעד הנוכחיים כמו- עסקים וכנסים בינ"ל, צעירים, קהילת הלהט"בים והקהילה היהודית ותמשיך בתמיכה בשווקי המקור הנוכחיים שהם – אירופה וצפון אמריקה. יפותחו קהלי יעד חדשים – משפחות, מוסלמים וערבים, תיירים מסין ותיירות "כסופי השיער".
מבחינת קידום השיווק של העיר–  יש ליצור תקציב שיווק חוץ עצמאי והקצאת תקציב לקידום תיירות פנים.

2.      אטרקציות:  יש ליצור אטרקציה חדשה כל שנה, לייצר אטרקציה MUST SEE בעיר, ולהנגיש את  התוכן הקיים לתיירים. כמו כן, מוצע להתאים את תשתיות התיירות למוצר CITY BREAK.
תוכנית האב מציגה חלוקה ל-17 אזורים תיירותיים נוכחיים ועתידיים בתל אביב-יפו:
1.       רצועת החוף הצפונית (פיתוח עתידי)- מרחב עירוני חדש שעתיד להתפתח לאורך חוף הים הצפוני אשר יכלול עירוב שימושים של מגורים, בתי מלון, תעסוקה, מסחר ומלונאות.
2.      שדרת המוזיאונים- "מייל המוזיאונים" של העיר: מוז"א, הפלמ"ח, מרכז רבין, מוזיאון הטבע, בית התפוצות, ולצידם אוניברסיטת תל-אביב ואקספו תל אביב. מוצע לעודד את ההליכה והקישוריות בין המוסדות ולפתח את מוקדי הבילוי והפנאי.
3.      אזור התעסוקה רמת החיל- אזור תעסוקה ובילוי בו מרכז רפואי גדול ומרכז נוסף בתכנון, חברות טכנולוגיה רבות, לצד מסעדות בולטות. מוצע להתאים לנוכחות תיירי עסקים ומרפא, לפתח מלונות, להנגיש המרחב הציבורי ולעודד חיי לילה.
4.      נווה שרת מזרח (שכונה עתידית)- לשכונה פוטנציאל עתידי להתפתח כמוקד עניין תיירותי כולל פיתוח מלונאי.
5.       גני יהושע- פארק מטרופוליני רחב ידיים משופע אטרקציות ומוקדי טבע עירוני. מוצע להקים אזור קמפינג וכן לעודד מוקדי ספורט (ריצה, אופניים, כושר) כחלק מזיהוי יתרונה של תל אביב-יפו כעיר של Wellness.
6.      רצועת החוף המרכזית- מרחב התיירות המרכזי של העיר אשר לאורכו ממוקמים מרבית חדרי המלון. מוצע לשפר את הקישוריות לאזורי מרכז העיר, לטפח את חזיתות הבניינים לאורך החוף, לחזק את המאפיינים התרבותיים של תל אביב-יפו בחוף עצמו (אמנות, קולינריה וחיי לילה), ולפתח את ענף הספורט הימי תוך קיום אירועים בין-לאומיים בים ובחוף.
7.       לב העיר והעיר הלבנה- אחד ממרחבי התיירות הפופולאריים בעיר המציע שפע של אטרקציות תיירותיות, כמו שוק "הכרמל", מבחר גבוה של אתרי מורשת לאומיים ורבים מבנייני הסגנון הבין-לאומי באדריכלות "באוהאוס". מוצע לפעול להנגשה מיטבית של האתרים לתיירים.
8.      נווה צדק וכרם התימנים- שכונות היסטוריות המתאפיינות באתרי מורשת, בתי כנסת ייחודיים, מסעדות ומוקדי חיי לילה, קירבה לים ואתרי תיירות ותרבות ("התחנה", ומרכז "סוזן דלל"). העלייה בתיירות לשכונות מגלה סימנים של Over Tourism, ומוצע לפתח מוצרים תיירותיים בשילוב האוכלוסייה המקומית ותוך דגש על רווחת התושבים והמרקם הקהילתי בשכונות.
9.      מוסדות התרבות המטרופוליניים – המרכז האזרחי של העיר כולל מרכזי תרבות, מוזיאונים, תיאטראות, אופרה, עסקי מסחר, בילוי והסעדה. למרות איכותם הגבוהה, ניכר כי מוסדות התרבות אינם ממצים את פוטנציאל המשיכה שלהם לתיירות בין-לאומית. מוצע לעודד את התיירות במוסדות תוך הנגשת התוכן בהם לקהל הבין-לאומי.
10.   מרכז עסקים מטרופוליני- מוצע לפתח במע"ר מלונאות, עם דגש על מלונאות עסקית וברמות מחירים בינוניות.
11.    צפון יפו, יפו העתיקה והנמל- מרחב השוטטות והסיורים המוביל בעיר. המרחב התיירותי מוגבל לחלקים ההיסטוריים של העיר, ומיעוט של תיירים בחלקה הדרומי; בתקופות של עומס ישנם פקקים רבים בכניסה לעיר. מוצע למקסם את האטרקטיביות של המרחב, עם דגש על שבתות ולילות (שני מועדים שבהם העיר מתאפיינת בפעילות תיירותית מוגבלת) תוך הדגשת הערכים ההיסטוריים, הדתיים והקהילתיים שלו ובשילוב האוכלוסייה המקומית. 
12.   פלורנטין, נווה שאנן וגן החשמל- מרקמים היסטוריים שוקקים עם מאפייני בילוי, קולינריה ומסחר ייחודיים. מוצע להתייחס לתשתיות הביקור בשכונה באופן שיחזק את המשיכה לאזור ולשפר את הקישוריות בין השכונות. מוצע לפתח פעילות תיירותית המבוססת על אמנות, אמנות רחוב ותיירות קהילתית וכן מלונאות ייחודית הנסמכת על הסבת מבני משרדים ומינוף מיקומן של השכונות בקרבת תחנה המרכזית ותחנת הרכבת.
13.   דרום יפו (עג'מי)- מרקם היסטורי וביתה של רוב האוכלוסייה הערבית של העיר. מוצע למנף את נכסי השכונה תוך שילוב האוכלוסייה המקומית במיזמים של תיירות קהילתית, מלונאות, אירוח ביתי וקידום מורשתה הערבית והים-תיכונית של יפו.
14.   מבואות יפו (שכונה עתידית)- אזור תעשיה ומלאכה היסטורי המשנה את פניו לשכונות מגורים מעורבות עם שימושי תעסוקה ומסחר, בעלות פוטנציאל למלונאות. בדרום האזור מצוי פארק החורשות הכולל מוקדי טבע עירוני ומבני בתי באר היסטוריים.
15.   צומת חולון (אזור תעסוקה עתידי)- לאזור פוטנציאל עתידי להתפתח כמוקד מלונאי. מוצע למנף את התכנון החדש לשילוב מלונאות, תעסוקה, ומוקדי תרבות.
16.   שכונת התקווה ושוק התקווה – השכונה נהנית ממעמד- על בציבוריות הישראלית, כמותג המזוהה עם מוסיקה, תרבות וספורט. מוצע לעודד בשכונה מודלים של תיירות קהילתית, לקדם את המורשת הייחודית של השכונה וסביבה את המלונאות, השוק ובתי העסק.
17.   פארק מנחם בגין (פארק דרום) ופארק אריאל שרון – שני פארקים רחבי ידיים בעלי פוטנציאל לפיתוח אטרקציות בקנה מידה מקומי ובינלאומי. מוצע לשפר את הנגישות התחבורתית לפארקים ולפתח מוקדי עניין למשפחות וילדים ומלונאות אלטרנטיבית (קמפינג, קרוואנים, מכולות).

3.      פיתוח מלונאות ולינה תיירותית – המטרה: הכפלת מספרי חדרי המלון בעיר תוך עשור (כיום 10,500 חדרי מלון). בתוכניות העדכניות מאושרים כבר היום כ- 12,000 חדרי מלון נוספים, ואולם רבות מתוכניות אלו אינן מתממשות בקצב העומד בביקוש. מנהלת עיר עולם ותיירות הקימה ב-2018 יחידת פיתוח מלונאי המקדמת פיתוח מלונאי בשלושה ערוצים: הראשון, עידוד הסבתם של 4,000 – 6,000 משרדים למלונאות, השני, בניית מלונות חדשים אשר יוסיפו 3,000 – 4,000 חדרים והשלישי, הסדרת שוק הדירות המשמשות תיירים (AirBNB ודומיו).

4.      ניהול אחראי ואינטגרטיבי של תחום התיירות בעיר – מנהלת עיר עולם ותיירות מוגדרת בתוכנית-האב כגוף הניהול והתכנון התיירותי של העיר. כפועל יוצא מכך, המנהלת תעבור בשנים הקרובות לגישה פרו-אקטיבית, תוך הגדלת מקורות ההכנסה העצמיים שלה וייסוד שגרות ניהול עירוניות, מטרופוליניות ולאומיות.

הייתי מסיבת עיתונאים במשרדו של ראש העיר ת"א

מאת: שרית יוכפז


יום שבת, 22 ביוני 2019

סיורים בהשראת התערוכה "שפת התכשיט" שמתקיימת במוזאון האיסלם. מאת: שרית יוכפז


תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‎Sarit Yochpaz‎‏‏, ‏‏‏‏לעמוד‏, ‏שמיים‏‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏‏
סיורים בהשראת התערוכה "שפת התכשיט"


ירושלמיות של זהב - תכשיטי נשים בירושלים
יום חמישי, 18/7, בין 16:00 – 20:00
מחיר: 120 שקלים כולל כיבוד קל, סיור מודרך בתערוכה "שפת התכשיט " הסעה למקום הסיור באוטובוס
נקודת מפגש: המוזיאון לאמנות האסלאם
סיור ייחודי בעקבות התכשיטים והעדיים המאפיינים את נשות שלושת הדתות שהעיר ירושלים מקודשת להן: אסלאם, יהדות ונצרות. אלו תכשיטים עונדות בנות ירושלים האם יש הבדל בין תכשיטי הנשים בנות הדתות השונות ? יהודיות נוצריות מוסלמיות ?  מי והיכן צורף את התכשיטים? כמה זהב מקבלת אישה מוסלמית ערב חתונתה וכיצד נבחרים תכשיטי ליל כלולותיה? מהם גרעני זית מזהב ? ומה לתכשיטים הנוצרים במאה ה-21 ולמטבעות עותומניים, בריטים מהמאה ה -20 ?
זאת ועוד בסיור שכולו מתרחש בסמטאות העיר העתיקה וסודותיה. נתארח במגוון חנויות  תכשיטים ייחודיות,  ניפגש עם צורפים עם סוחרי זהב ויהלומים; נראה, נשמע ,נריח, ונמשש זהב.
מנחת הסיור, מורת הדרך אסתר סעד:
מורת דרך ירושלמית, דור שמיני בירושלים. נולדה, גדלה וחיה עד היום בירושלים ולא מפסיקה להתרגש ולהתפעם ממנה.
לרישום לסיור ירושלמיות של זהב: eventbuzz.co.il/ynays




ירושלים של תכשיטים – סיור בקרב מבניה הייחודיים  המשמשים כתכשיטים.
יום שישי, 2/8 , בין 10:00 – 14:00
מחיר: 120 שקלים כולל כיבוד קל, סיור מודרך בתערוכה "שפת התכשיט " הסעה למקום הסיור באוטובוס
נקודת מפגש: המוזיאון לאמנות האסלאם

בסוף המאה ה 19 עם התפוררותה ההולכת וקרבה של האימפריה העותומאנית, ביקשו מעצמות  אירופה השונות, בהן: גרמניה, צרפת, אנגליה לחזק ולקבע את מעמדם בירושלים.  הן החלו לבנות ברחבי העיר מבנים שונים אשר לכל אחד מהם שפה אדריכלית משלו התואמת את ארץ המסע.
סיור ייחודי בעקבות מבניה הייחודים של העיר ירושלים, אשר בדומה לתכשיטים שעונדת אישה, גם הם מקשטים את העיר, מפארים אותה ומדגישים את יופייה. כפי שכתב המשורר יהודה עמיחי "כי ירושלים, כמו אישה אהובה היא, המתקשטת בתכשיטי מאהביה שבכל העולם".
בין המבנים: מגרש הרוסים, בית החולים האיטלקי, קתדרלת סנט ג'ורג' האנגליקנית, המבנה הצרפתי של נוטרדם ותצפית על הדורמציון, אוגוסטה ויקטוריה הגרמנית, הכנסייה הסקוטית ועוד.

מנחת הסיור, מורת הדרך אסתר סעד:
מורת דרך ירושלמית, דור שמיני בירושלים. נולדה, גדלה וחיה עד היום בירושלים ולא מפסיקה להתרגש ולהתפעם ממנה.

לרישום לסיור "ירושלים של תכשיטים": https://eventbuzz.co.il/lp/event/tszga





"מדינת הוותיקן" – הצצה נדירה אל לב ליבו של מסדר הפרנציסקנים
יום שישי, 20/9, בין 10:00 – 14:00
מחיר: 120 שקלים כולל כיבוד קל, סיור מודרך בתערוכה "שפת התכשיט " הסעה למקום הסיור באוטובוס
נקודת מפגש: המוזיאון לאמנות האסלאם
800 שנה חלפו מאז בואם של הנזירים הפרנציסקנים הראשונים לארץ הקודש מייסדי המסדר הפרנציסקני בארץ הקודש. המסדר אשר קיבל מהאפיפיור את תפקיד הקסטודיה טרה סנטה (=משמרת ארץ הקודש) מייצגים מתוקף תפקידם את הכנסייה הקתולית ואחראים על המקומות הקדושים בארץ הקודש.
הסיור הוא הצצה נדירה למנזר הוותיק ורחב הידיים של המסדר ברובע הנוצרי בירושלים. במסגרת הסיור יתוודעו המבקרים מקרוב לפועלם של הנזירים לאורך השנים בארץ הקודש, ייפגשו עם נזיר דובר עברית שיתלווה לסיור ייחודי בחצרות המתחם, בכנסייה המפוארת,  בחדר האוכל של הנזירים, במרתף היינות, בקונסרבטוריון וכמובן בחדר אם הפנינה בו שמורים חפצי קודש ואמנות יקרי ערך שנשלחו לירושלים ע"י האצולה האירופאית  הקתולית במשך מאות השנים.
מנחת הסיור, מורת הדרך אסתר סעד:
מורת דרך ירושלמית, דור שמיני בירושלים. נולדה, גדלה וחיה עד היום בירושלים ולא מפסיקה להתרגש ולהתפעם ממנה.
לרישום לסיור "מדינת הוותיקן": eventbuzz.co.il/thkjv



תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏אדם אחד או יותר‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏



תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏3‏ אנשים‏, ‏‏כולל ‏‎Sarit Yochpaz‎‏‏, ‏‏‏אנשים עומדים‏ ו‏בתוך מבנה‏‏‏‏‏

קופסאות של קודש – סיור מחוץ לקופסה.
יום שישי, 11/10, בין 10:00 – 14:00
מחיר: 120 שקלים כולל כיבוד קל, סיור מודרך בתערוכה "שפת התכשיט " הסעה למקום הסיור באוטובוס
נקודת מפגש: המוזיאון לאמנות האסלאם
מלאכת הצורפות עסקה מאז ומעולם בהנצחת היופי באמצעות יצירת תכשיטים וחפצי צורפות בני אל-מוות.  אך מסתבר כי יש חשיבות לא מועטה גם לקופסאות המכילות אותן. הקופסאות נושאות איתן עולם דימויים שלם שמטרתו לפאר את החפץ/ תכשיט שנמצא בתוכן.
סיור בסמטאות העיר העתיקה בירושלים בין קופסאות יקרות ומהודרות עשויות כסף וזהב בהן שמורים חפצי קודש שערכם הרוחני והדתי רב  המיוחסים לשלושת הדתות: יהדות, נצרות ואסלאם. למשל: חדר אם הפנינה הפרנציסקני שם שמורות קופסאות לחם קודש נוצריות, בית כנסת ברובע היהודי בו שמורה קופסת כסף מרוקעת משובצת אבנים טובות לספר תורה וקופסאות לפרי הדר מהודר אתרוג ומזוזות, קופסאות קוראן השמורות ברובע המוסלמי עשויות עץ משובצות צדף, עבודה דמשקאית משובחת.

מנחת הסיור, מורת הדרך אסתר סעד:
מורת דרך ירושלמית, דור שמיני בירושלים. נולדה, גדלה וחיה עד היום בירושלים ולא מפסיקה להתרגש ולהתפעם ממנה.

לרישום לסיור "קופסאות של קודש": eventbuzz.co.il/iwfxb
מומלץ.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‎Sarit Yochpaz‎‏‏, ‏‏‏שמיים‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏‏
מאת: שרית יוכפז כתבת ועורכת ראשית.

Translate

אודות שרית יוכפז

שמי שרית יוכפז.
אני עתונאית מזה עשרים וחמש שנים.
אני בוגרת אונברסיטת בר אילן תעודת הוראה, הסטוריה וספרות, והמכללה למנהל למדתי תקשורת..
בעלת תעודת עיתונאית של "אגודת העיתונאים תל אביב", ו"אגודת העיתונאים הממשלתית".
כתבתי בעיתונות ארצית, מגזינים לנשים ולתיירות, מקומונים ואתרי אינטרנט.
הגשתי מזה 10 שנים פינה ברדיו קול חי FM93 בנושא תיירות תרבות וארועים מיוחדים.
בהמשך למדתי גם לימודי תעודה רפואה משלימה, איפור מקצועי (כדי שיהיה לי רקע לכתוב בנושאים הללו).
הרצאתי בנושאי תקשורת ועיתונות.
מתנדבת בשעות הפנאי ל"אגודה למען העיוור", ל"נשות הדסה" -סניף נר הלילה ומתנדבת למשמר האזרחי.
אוהבת ים, ספורט, בעלי חיים והום סטיילינג.

המגזין של שרית

במגזין זה תוכלו למצוא המלצות למשפחה בנושאים הבאים: אופנה, טיפוח ויופי, אקססוריז, בריאות, צרכנות, חדש על המדף, ספרים, תרבות, הצגות, סרטים, תערוכות, תיירות, טיולים יפים, ספא, מסעדות, ולייף סטייל.

עקבו אחרי בגוגל+

מופעל על ידי Blogger.

ארכיון המגזין

רשומות פופולריות