יום שישי, 3 ביולי 2015

הדברים שאני רוצה -סרט משובח -מומלץ מאת: שרית יוכפז

הדברים שאני רוצה

La Liste de mes envies


סרטו של דידייה לה פשר
A film by Didier le Pecheur

על פי ספרו של גרגואר דלקור
  

ג'וסלין היא בעלת חנות סידקית בעיירה קטנה בצפון צרפת. נשואה שנים רבות לאותו גבר, הילדים יצאו מן הבית. יום אחד משכנעות אותה חברותיה מסלון היופי הסמוך למלא טופס לוטו כיון שהפרס עומד על כמעט 19 מליון יורו. היא משתכנעת ומגלה שזכתה בסכום הענק של 18,547,301 יורו ו-28 סנט, היא לא מגלה את דבר הזכייה לאף אחד. האם הסכום הזה יוכל להעניק לה את כל הדברים שהיא רוצה?

"סרט מרגש, מקסים ואנושי. מעמיד את האדם במרכז ומעלה את השאלה מה מקום הכסף בחיינו? הסרט הוא על היופי האנושי שמנצח לבסוף את הכל, סרט מרחיב לב".
משה איבגי, יועץ אמנותי פסטיבל מדיטרנה, אשדוד

הספר "הדברים שאני רוצה" יצא בתרגום עברי בהוצאות זמורה ביתן וזכה להצלחה גדולה. בישראל נמכרו למעלה מ- 30,000 עותקים.


הדברים שאני רוצה

צוות
בימוי: דידייה לה פשר  Didier Le Pêcheur
תסריט : דידייה לה פשר , דלפין לבורה   Didier Le Pêcheur , Delphine Labouret
על פי הרומן מאת גרגואר דלקור Grégoire Delacourt
צילום: מרים וינוקר Miryam Vinocour
עריכה: כריסטין לוקאס נבארו  Christine Lucas Navarro
מוזיקה: ג'ון אריק קדה  John Erik Kaada

שחקנים
ג'וסלין: מתילד סנייה  Mathilde Seigner
ג'ו: מרק לבואן Marc Lavoine
אביה של ג'וסלין: פטריק שנה  Patrick Chesnais
דניאל: ויריג'יני הוק  Virginie Hocq
דניאל: פרדריק בל  Frédérique Bel
נדין: טיפיני האס  Tiphaine Haas


צרפת 2014, 94 דקות, צרפתית, תרגום לעברית ואנגלית
הסרט מופץ על ידי עדן סינמה בע"מ
הסרט יוקרן בסינמטק תל אביב, ברשת יס פלנט וברחבי הארץ
ובבתי הקולנוע הנבחרים החל מן 16.07.2015


ראיון עם הבמאי דידייה לה פשר
ש: החשש של כל סופר הוא שהעיבוד שייעשה לספר שלו לא יהיה נאמן ויוציא דברים מהקשרם. אתה התמודדת עם החשש הזה כשהרומן שלך "חדשות טובות מאלוהים" זכה לעיבוד. איך שכנעת את גרגואר דלקור בקשר לספר שלו?
ת: המקרה שלי היה יוצא דופן בזמנו. כתבתי את התסריט וכשהחלה העבודה על הסרט החלטתי לכתוב את הרומן. בסופו של דבר הסרט והספר פורסמו בערך באותו זמן. אני חושב שזו הייתה אחת הסיבות שהצלחתי לשכנע את גרגואר לאפשר לי לעבד את הרומן שלו, כיון שאני בעצמי סופר. למעשה עבדנו עם אותו עורך ועם אותו בית הוצאה. אני גם חושב שאמרתי לו שהספר שלו היה בעל משמעות גדולה עבורי. את הספר מצאתי קצת לפני שהוא יצא לאור, ומן הסתם אף אחד לא ידע שהוא יהיה רב מכר. לא ניסיתי לשכנע סופר שכבר מכר את ספרו באלפי עותקים אלא לשכנע סופר שהספר שלו יכול להפוך לסרט יפה.
עבורי זה ממש סיוט כשמישהו אחר מעבד ספר שלי, ולכן הייתי רגיש לכל ההערות והחששות שלו. דלקור מעולם לא ניסה לכפות את דעתו, היה לו ביטחון בי והוא העניק לי חופש שעוררו בי חשש מצד אחד ומצד שני הייתה זו חוויה מפרה.
הגאווה שלי היא שהוא אוהב את הסרט.

ש: מה האלמנטים שמצאו חן בעינייך בספר?
ת: מצא חן בעיני כל פעם שהסיפור העלה בראשי את השאלה "מה אני הייתי עושה במקרה כזה?", הדמויות שנוגעות ללב, ומקום ההתרחשות שהוא מקום חם ונשי: חנות הסדקית של ג'וסלין שאנשים באים אליה לקנות חומרים בכדי להכין נעליים לתינוק וסוודר לבעל. היום יש דרכים רבות להדריך אנשים עם תחביבים, יש ספרים, יש בלוגים וחנויות כאלו הולכות ונעלמות. אותו דבר עם חנויות הקפה, הטבק או מכולות קטנות.
וכמובן הדמויות, ובמיוחד ג'וסלין שממנה אפשר ללמוד המון. היא חדה, אינטליגנטית מאד, מלאת התחשבות והיא מבינה את המשמעות של הסיטואציה אליה פתאום נקלעה.
אחד הדברים שקורים לזוכים בפרסים בסדר גודל כזה, שהם מבינים שהבעיה היא לא הזכייה בסכום כסף אדיר אלא שהבעיה היא בלספר לאחרים על הזכייה.
זה לא מעניין אותה שהפרס הזה יכול לאפשר לה לטוס במטוס סילון מסביב לעולם. יש לה חיים שהיא אוהבת, שהיא בנתה, ושהיא רוצה לשמר. השמחות הקטנות חשובות לה הרבה יותר מווילה במליבו. האירוניה הדרמטית היא בכך כשהיא מנסה לא לומר דבר היא למעשה מובילה לאסון.
לדעתי השאלה האמיתית שנשאלת במקרה של זכיות כל כך גדולות, היא לא "מה אני אעשה עם כל כך הרבה כסף" אלא "מה יקרה ברגע שאני אפדה את הכסף".

ש: האם פגשת אנשים שזכו לוטו לפני שהתחלת לעבודת על התסריט?
ת: לא. לא רציתי, כי הספר הוא סיפור בדיוני ולא דוקומנטרי. הזכייה היא רק אמצעי לומר משהו אחר לגמרי. מה שהכי עניין אותי הוא החיים של האישה הזו ומה באמת חשוב לה ולהראות שלעיתים זה מנוגד לתפיסה שלנו של אושר.
היו הרבה אופציות להראות בסרט מצבים ברורים שבספר היו מרומזים או תוארו במשפט אחד. תוך כדי תהליך הכתיבה הספר הפך ללהיט ענק, כך שהלחץ גבר. הכותבים השותפים שלי ואני עשינו הכל כדי לא לגרום לצופים תחושה שבגדנו בהם ובספר. היינו צריכים לתת להם את מה שהם ציפו ועם זאת להפתיע אותם, ובמקביל חשבנו גם על הצופים שלא קראו את הספר, שאני מקווה שלא יתאכזבו כי הוצאנו דברים והוספנו אחרים.

ש: שינית דברים והסיום שלכם אינו כמו בספר.
ת: כן. יש דברים רבים שצילמנו ולבסוף לא הכנסנו לסרט ומצד שני במהלך ההקרנות הבנתי שהדברים שהוספנו תרמו לעיצוב הסרט. כשספר מצליח עבודת העיבוד היא כמו להלך על ביצים במיוחד כשנוצר קשר הדוק בין הקוראים לספר.
אחת הסיבות שהספר הצליח ונגע לכל כך הרבה אנשים היא שהוא עוסק בנושאים אוניברסאליים ואינטימיים כמו משפחה, חברות זוגיות, הורות ושקרים....

ש: והייתי מוסיף לזה אושר ולא רק האושר של הזוכים בלוטו.
ת: על אלה שחייהם בדרך כלל טובים לא כותבים או מדברים אלא בעיקר עוסקים באלה שמעידים שחייהם הפכו לגיהנום. אנחנו בחרנו לדבר על משפחה וחברויות.  פיתחנו את נקודת המבט של הדמויות כי היה בהן פוטנציאל של מצבים קומיים אבל גם של ערכים גדולים כמו חברות, או הסיפור של האבא שהיה מהנה ביותר לכתוב את הדיאלוגים שלו.

ש: הסרט והספר הם בבואה של זמננו - זמן של משבר כלכלי. זהו סיפור שמבוסס על ערכים אמיתיים של נתינה, יכולת לחלוק ואמת.
ת: אני מקווה שאלו עדיין דברים שאנשים זקוקים להם. רציתי לספר סיפור כזה ללא ציניות. הסרט כמו הספר עוסק באנשים שחיים חיים "פשוטים", שגורמים להם אושר וגם בהם יש דרמה ורגעים יפים.
אני בא מרקע של מעמד הפועלים והחלום לבלות חודש בקמפינג בבורנן לה מימוסה הוא כמו לעשות טרקניג בנפאל או לבלות על החוף באיים המלדיביים. בשבילי זה ממש אותו דבר, זו רק שאלה של משאבים. גו'סלין מרוצה ממה שהיא קוראת "שמחות קטנות". כיון שהיא אומרת לפחות הם שלי, וזה סוג של פילוסופית אושר שמתאימה לי. לפתע נופלת בחלקה ההזדמנות לחצות את הגבולות הללו אבל היא עושה את זה בזהירות רבה.
הסרט מראה גם את הצד של ג'ו בעלה, שמצד שני שואל, "למה לא אמרת לנו שום דבר?", נכון שהשתיקה לא מתקבלת על הדעת, אבל הגיונית. מצד שני מה הייתם עושים במקומה....
כשהעיתונאית שואלת את ג'וסלין על ההצלחה של החנות שלה ועל הצלחת הבלוג שלה  היא עונה שהיא רק עשתה משהו בכדי לגרום הנאה לאנשים ושהיא רק רוצה להיות מאושרת. זה נראה לי מטופש לומר היום שכסף הוא הדרך היחידה להגיע לאושר.

ש: ויחד עם זאת יש המון תוכניות ומשחקים על העיקרון של הצלחה דרך כסף.
ת: אם אין לך רעיון מבריק שייצור מהפכה באינטרנט או נולדת עם כפית של כסף בפיך יש לך סיכויים קלושים להפוך לעשיר. אני כאמור בן למעמד הפועלים ויש לי את המזל לעסוק במה שאני אוהב ולהתפרנס מזה, אבל אני חי מחודש לחודש כמעט כמו כל העולם, ויש דברים שאני לא יכול לעשות.
זה גם מה שאומרת ג'וסלין: אני יכולה לשפר את מצב הדברים במעט אבל אני לא רוצה לחיות על אושר שהוא לא שלי. כשיש כסף הדברים הם תמיד הרבה יותר קלים אבל לא בהכרח פשוטים.



ש: ספר קצת על בחירת השחקנים: מתילד סנייה, כשצופים בסרט ברור למה בחרת אותה. היא הייתה הבחירה הראשונה שלך?
ת: היו הרבה שאלות איזה שחקנית מייצגת את הדמות של ג'וסלין. התיאור שלה בספר הוא שונה לגמרי בעיקר סביב משקל עודף. אבל למתילד יש את היכולת לגלם דמויות הנראות טבעיות. מתילד הפכה לג'וסלין ברגע שהיא נכנסה לסט הצילומים, ועד היום היא שולחת לי הודעות בטלפון וחותמת: שלך ג'וסלין.

ש: והדמות של מרק לבואן
ת: הוא סוג של האשליה הרומנטית של ג'וסלין. הוא גברי, פשוט ולעיתים מעט אלים. מרק הוא סוג של  שחקן שברור למה ג'וסילן מאוהבת בו. עבור רבים מרק הוא בעיקר זמר ותהינו כיצד אנשים יקבלו אותו כפועל בבית חרושת. הוא עבד על התפקיד ברצינות ובהתלהבות רבה שלא תמיד רואים אצל שחקנים. סיפרתי לו הרבה על אבא שלי ואני גם חושב שהוא הביא הרבה מן ההיסטוריה הפרטית שלו לדמות הזו.
אני גם חושב שהעובדה שהוא מוזיקאי עזרה לו למצוא את ה"מוזיקה" של הדמות הזו.

ש: ולבסוף שאלה שהיא נקודת הפתיחה של הסרט. אם אתה היית זוכה בשמונה עשר מליון וחצי יורו בלוטו מה היית עושה?
ת: מבטיח את העתיד של ילדיי, משפר את מצב המשפחה שלי ואולי גם הייתי מנסה לעשות משהו טוב לעולם. אבל בעיקר לא הייתי מספר לאף אחד. כל הזוכים יאמרו לומר לך שמן הרגע שאנשים אחרים גילו על הזכייה הכול יצא משליטה.


דידייה לה פשר
פרסם ארבעה ספרים וביים סרטי קולנוע, סרטי טלוויזיה ופרקים בסדרות טלוויזיה וכמו כן קליפים בין היתר לזמרים זאז ודני בריאן.

מתילד סנייה
באה ממשפחה של שחקנים מפורסמים סבה היה שחקן ואחותה הגדולה היא השחקנית עמנואל סנייה. מתילד הופיעה בשורה ארוכה של סרטים מבין סרטיה: "ניקוי יבש" , "ונוס מכון יופי", "הארי חבר טוב", "הסנונית שמבשרת את בוא האביב", "30 פלוס, "באולינג" ועוד

מרק לבואן
הוא זמר שחקן נודע, הקליט 11 אלבומים ובמקביל משחק בסרטים רבים.

*מומלץ בחום נהנתי. מרגש  

לינק לטריילר
https://www.youtube.com/watch?v=NbO2Xx_z6xg#t=13

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Translate

אודות שרית יוכפז

שמי שרית יוכפז.
אני עתונאית מזה עשרים וחמש שנים.
אני בוגרת אונברסיטת בר אילן תעודת הוראה, הסטוריה וספרות, והמכללה למנהל למדתי תקשורת..
בעלת תעודת עיתונאית של "אגודת העיתונאים תל אביב", ו"אגודת העיתונאים הממשלתית".
כתבתי בעיתונות ארצית, מגזינים לנשים ולתיירות, מקומונים ואתרי אינטרנט.
הגשתי מזה 10 שנים פינה ברדיו קול חי FM93 בנושא תיירות תרבות וארועים מיוחדים.
בהמשך למדתי גם לימודי תעודה רפואה משלימה, איפור מקצועי (כדי שיהיה לי רקע לכתוב בנושאים הללו).
הרצאתי בנושאי תקשורת ועיתונות.
מתנדבת בשעות הפנאי ל"אגודה למען העיוור", ל"נשות הדסה" -סניף נר הלילה ומתנדבת למשמר האזרחי.
אוהבת ים, ספורט, בעלי חיים והום סטיילינג.

המגזין של שרית

במגזין זה תוכלו למצוא המלצות למשפחה בנושאים הבאים: אופנה, טיפוח ויופי, אקססוריז, בריאות, צרכנות, חדש על המדף, ספרים, תרבות, הצגות, סרטים, תערוכות, תיירות, טיולים יפים, ספא, מסעדות, ולייף סטייל.

עקבו אחרי בגוגל+

התמונה שלי

עיתונאית .גרה בת"א ישראל מייל: sarit0404@yahoo.com
מופעל על ידי Blogger.

ארכיון המגזין

רשומות פופולריות