יום ראשון, 29 במאי 2016

הצלם צדוק בסן -הצלם היהודי הראשון- צילומיו מופיעים במוזאון מגדל דויד . ובספר : לכבוד התערוכה- ירושלים בעיני צלמיה 1900-1950. מאת: שרית בסן -יוכפז

0:22 | פורסם על ידי | | ערוך פרסום






צדוק בסן 

1956-1882 הצלם היהודי הראשון
שנולד בארץ-ישראל, ו"צלם
החצר" של קהילת היישוב-הישן בירושלים,

צדוק בסן אהב לצלם נושאים שונים ומגוונים המייצגים את מרקם חייה של העיר כולה, על שכונותיה ותושביה, כולל הישוב-החדש.


בסן, בן למשפחה חרדית בעיר העתיקה, למד בישיבת "עץ חיים".

בעידודו של אביו פיתח את נטייתו לציור, ובד בבד עם לימודי התורניים החל לצייר דיוקנאות וציורי נוף של ירושלים. נקרתה בפניו באותם ימים הזדמנות ללמוד צילום אצל הצלם היהודי ויליאם אדלשטיין; והוא נשבה בקסמו של המדיום החדש. בהיותו בן 18 בלבד, רכש בסיועה של משפחתו את הסטודיו של הצלמים רפאלוביץ' וזקס בעיר העתיקה. שנה לאחר מכן, נישא לבחירת לבו, לאה-שרה לבית זקס; לזוג לא נולדו ילדים. במשך כחצי-מאה תיעד בסן בדיוקנאותיו המצולמים ובצילומיו הרבים בחוצות העיר ובמוסדותיה, את רוח הזמן ואת הווי החיים היהודי בעיר. לימים, העביר את הסטודיו שלו מן העיר העתיקה אל בניין ברחוב החבשים ומאוחר יותר עבר לסטודיו חדש ברחוב ישעיהו פינת פראג.


דיוקן אישי

לכל צילומיו, כולל צילומי-החוץ שלו, השתמש בסן בפלטות זכוכית במצלמת הסטודיו הכבדה שלו. מתצלומיו ניכר כי נקודת המבט שלו בייחס לאובייקטים המצולמים ובייחס למקור האור מוקפדת ביותר, ומטרתה לאפשר להיבטים מטאפיזיים-רוחניים בהוויית היומיום להתגלות ולהראות בעד הממשות השגרתית והמוכרת לכאורה.
צילום:צדוק בסן
צדוק בסן פעל משנת 1900 כצלם הקהילה החרדית בירושלים.  ב-1912 השתקע, בסמוך לסטודיו שהקים בסן בשכונת החבשים, "בית היתומות הכללי על שם וינגרטן". לצרכי התרמת נדבנים יהודים מחו"ל ביקש מייסד ומנהל המוסד דוד וינגרטן מבסן לתעד את היתומות ואת הפעילויות המגוונות שהתקיימו במוסד. במשך כשלושים שנה תיעד  צדוק בסן את

צילם: צדוק בסן.

היתומות במוסד וינגרטן ויצר מה שיתפש בהמשך כארכיון חזותי-היסטורי הבוחן אחד מבתי החסד שהתקיימו בירושלים ושפעילותו נמשכת גם היום.


לכבוד לי כי  צדוק בסן ז"ל -היה הדוד של הסבא שלי-
אליהו בסן זצ"ל
 שהיה רב ומורה בישיבת עץ חיים ירושלים. .

 ואבי היה מאיר בסן.ז"ל.

 שבילדותי סיפר לי רבות בשבחו של צדוק בסן הצלם המיוחד.
כנראה ירשתי קצת מהגנים המשפחתיים ואני עוסקת בעיתונות וצילום 
שנים רבות.







לחץ להגדלה
בית חולים ביקור רופאים-צילם:צדוק בסן באדיבות בית צבי
הארכיון הציוני.

 שהגעתי לתערוכה הצלמניה של צלמים משנת 1900-1950. התרגשתי לראות בתערוכה את צילומיו מעטרים את התערוכה ואת הספר  החדש" הצלמים-ירושלים בעיני צלמיה 1900-1950
{


תמונות באדיבות:בית צבי. מכללת הדסה ירושלים. מוזיאון מגדל דויד
הצלמים
ירושלים בעיני צלמיה 1900–1950

المُصوِّرون
القدس بعُيون مُصوِّريها 1900–1950

The Camera Man
Women and Men Photograph Jerusalem, 1900–1950
 מוצג בתערוכה במגדל דויד בירושלים

ירושלים היא אחת הערים המצולמות ביותר בעולם. כבר ב-1839, השנה שבה הומצא הצילום, הגיעו לעיר הרפתקנים וחוקרים שהחלו לצלמה. בסוף המאה התשע-עשרה החלו לפעול בה צלמים מקומיים תושבי העיר. בתקופת המנדט הבריטי החל הצילום להתבסס ככלי דמוקרטי המשפיע על כל תחומי החיים והחברה. הצלמים שנמלטו מגרמניה הנאצית והגיעו ארצה בשנות השלושים הביאו עמם את הפוטו-ג'ורנליזם ואת "הראייה החדשה" וטמנו בארץ את זרעי הצילום האמנותי המסחרי.
צלמי ירושלים, נוצרים, מוסלמים ויהודים, פעלו מתוך ובתוך חתכי אוכלוסייה ומרחבי פעולה תרבותיים-דתיים שונים זה מזה. בעבודתם, המבטאת את מורכבותה של העיר, תיעדו את חיי היומיום שלהם – מפגש רב-ממדי בלתי נמנע עם כל שכבות האוכלוסייה בעיר מרובת הדתות והקהילות. מבטם של הצלמים הירושלמים ייחודי: הוא חורג מהמבט האוריינטליסטי האידיאי וגם מורכב יותר מהצילום הציוני ה"מוזמן", שהדגיש את מפעל ההתיישבות ואת האדם הציוני החדש.
תערוכה זו מציגה את צלמי העיר, הן המוכרים והן מי שנעלמו מעל דפי ההיסטוריה. התערוכה חושפת פרק שטרם סופר בהיסטוריית הצילום בארץ ישראל וגם פרק בתולדות העיר ירושלים.

אוצר התערוכה:  ד"ר שמעון לב
אוצרת משנה: חמוטל וכטל

צדוק בסן (1882–1956)
שנות פעילות בירושלים: 1900–1950 בקירוב
נולד בירושלים, דור שלישי למשפחה דתית וידועה, מתלמידי הגאון מווילנה. בצעירותו התעניין בציור ואף למד תקופה קצרה בבצלאל. למד צילום כפי הנראה מהצלם י' אדלשתיין, ששהה בירושלים במשך כשנה. ב-1900 רכש את הסטודיו של רפאלוביץ'. תיעד בעיקר את חיי היישוב הישן ומוסדותיו: ישיבות, בתי יתומים, בתי תמחוי, בתי חולים ובתי קברות. הוא אף הרבה לצלם משפחות ודיוקנאות של רבנים וחזנים. בסן היה הצלם היהודי הראשון יליד העיר. אף שלא ראה עצמו אמן, צילומיו מאופיינים בסגנון ייחודי קלאסי וניכר כי הקדיש תשומת לב רבה להעמדת הדמויות, לבניית הקומפוזיציה ולשימוש באור טבעי כאלמנט מרכזי. לאחר פטירתו פונה הסטודיו ואנשי הארכיון הציוני בחרו מתוכו כ-1500 פלטות זכוכית 
 ***
Jerusalem is one of the most photographed cities in the world. With the invention of photography in 1839, visiting adventurers and explorers immediately began capturing its image in photographs. Local photographers began to work in Jerusalem in the late nineteenth century. By the time of the British Mandate, photography began to establish itself as a democratic tool that influenced all aspects of life and society. In the 1930s, photographers fleeing from Nazi Germany arrived, introducing photojournalism and the New Vision movement and paving the way for local commercial artistic photography.
Jerusalem’s photographers Assistant curator: Hamutal Wachtel
– Christians, Muslims, and Jews – worked in and out of very different cultural-religious spheres. Their work expresses the city’s complex fabric and they documented daily life and the inevitable multi-dimensional encounter with all levels of the population in this city of many communities and religious beliefs. The perspective of the Jerusalem photographers is unique: It goes beyond the idealistic, Orientalist approach and is more complex than the ‘commissioned’ Zionist photography stressing the settlement enterprise and the modern Zionist.
This exhibition presents the city’s photographers; some are well known whereas others have disappeared from the annals of history. The exhibition reveals a hitherto untold chapter in the history of photography in the country and in the history of the city of Jerusalem.


Exhibition curator: Shimon Lev


0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)

Translate


אודות שרית יוכפז

שמי שרית יוכפז.
אני עתונאית מזה עשרים וחמש שנים.
אני בוגרת אונברסיטת בר אילן תעודת הוראה, הסטוריה וספרות, והמכללה למנהל למדתי תקשורת..
בעלת תעודת עיתונאית של "אגודת העיתונאים תל אביב", ו"אגודת העיתונאים הממשלתית".
כתבתי בעיתונות ארצית, מגזינים לנשים ולתיירות, מקומונים ואתרי אינטרנט.
הגשתי מזה 10 שנים פינה ברדיו קול חי FM93 בנושא תיירות תרבות וארועים מיוחדים.
בהמשך למדתי גם לימודי תעודה רפואה משלימה, איפור מקצועי (כדי שיהיה לי רקע לכתוב בנושאים הללו).
הרצאתי בנושאי תקשורת ועיתונות.
מתנדבת בשעות הפנאי ל"אגודה למען העיוור", ל"נשות הדסה" -סניף נר הלילה ומתנדבת למשמר האזרחי.
אוהבת ים, ספורט, בעלי חיים והום סטיילינג.

המגזין של שרית

במגזין זה תוכלו למצוא המלצות למשפחה בנושאים הבאים: אופנה, טיפוח ויופי, אקססוריז, בריאות, צרכנות, חדש על המדף, ספרים, תרבות, הצגות, סרטים, תערוכות, תיירות, טיולים יפים, ספא, מסעדות, ולייף סטייל.

עקבו אחרי בגוגל+

התמונה שלי
מפיקה עורכת מגישה תוכנית רדיו ברדיו ליפס בימי רביעי מ10-12 בבוקר. "המלצות וראיונות" עםשרית יוכפז www/radiolips.com
מופעל על ידי Blogger.

ארכיון המגזין

רשומות פופולריות