יום ראשון, 30 באוגוסט 2015

משפחה לא בוחרים קומדיה זוכה פרס חביב הקהל בפסטיבל הקומדיה הצרפתית. מאת: שרית יוכפז


סרטו של מרטין בורבולון

Papa ou Maman - תמונה / פוסטר הסרט משפחה לא בוחרים

הקומדיה החדשה בכיכובם של מרינה פואיס ולורן לאפיט.
מהיוצרים של הקומדיה המצליחה "שם פרטי".
זוכה פרס חביב הקהל בפסטיבל הקומדיה הצרפתית.

פלורנס וונסן לרואה הצליחו בכול: בקריירה, בנישואים, בגידול ילדיהם. וכיום כל מה שהם רוצים להצליח בו הוא גירושיהם. אבל כששניהם זוכים בו-זמנית לקידום שעליו חלמו תמיד, הופכים חייהם המשותפים לסיוט. מרגע זה ואילך, לא עוד ויתורים. הגרושים האידיאליים מכריזים מלחמה זה על זה, ויעשו הכול כדי לא לקבל משמורת על ילדיהם.
שחקנים
פלורנס לרואה : מרינה פואיס  Marina Foïs
ונסן לרואה: לורן לאפיט – שחקן הקומדי פרנסז  Laurent Lafitte
מתיאס לרואה: אלכסנדר דרוסו  Alexandre Desrousseaux
אמה לרואה: אנה למרשן  Anna Lemarchand
ג'וילאן לרואה: אשילה פוטייה   Achille Potier
וירג'יני : ג'ודית אל זיין  Judith El Zein
פול: מישל אביטבול  Michaël Abiteboul
מריון: ונסה גייד  Vanessa Guide
קוטין: מישל וילרמוז , שחקן הקומדי פרנסז  Michel Vuillermoz
השופטת אן לה ניי  Anne Le Ny

צרפת 2015, 90 דקות , צרפתית תרגום לעברית ואנגלית.

הפצה בישראל קולנוע חדש
החל מן .2015 -10.09 בסינמטק תל אביב, בכוכב רמת השרון וברחבי הארץ



ראיון עם הבמאי מרטין בורבולון

זהו סרטך הראשון , במה עסקת לפני כן?
ש: אני בן 35 וכבר עובד בתעשייה 15 שנים. אבי הוא מפיק והוא לימד אותי את כל רזי המקצוע. ורכשתי ניסיון כשעבדתי על כמה סרטים. במיוחד בסרט של רפנו. בו הייתי עוזר במאי. בגיל 22  ביימתי סרט קצר שהוצג לפני סרטו של רפנו והוצג במספר רב של פסטיבלים. ביימתי כמה סרטי פרסומת הקמפיין ליורו 2016, כמה סרטים לאדידס ועוד. הצטרפתי לתוכנית טלוויזיה סטירית וביימתי למעלה ממאה 120 מערכונים. ובאותה עת פתחתי כמה פיצ'רים.

ש: איך עלה הפרויקט הזה?
ת: זו היתה הצעה  של המפיק דימיטרי ראסאם. לפני ארבע שנים כשתכננתי לצלם את הסרט הראשון שלי הוא נתן לי לקרוא תסריט מקורי של גיום קליקו. העלילה עסקה בזוג הורים פרודים, הנאבקים אחד בשני להמנע מלקבל משמורת על ילדיהם. הרעיון נשמע מעט מטורף וחשבתי זה יכול להיות סרט מאד מצחיק. ומצד שני אפילו רומנטי על זוג הנמצא בשיאו של משבר.

ש: איך השתלבו בפרויקט  היוצרים של שם פרטי?
ת: ביחד לקחנו לעצמנו חירות מלאה מן הסיפור המקורי. הם סייעו בידי לכתוב על בסיס הסיפור את התסריט הנכון לסרט שרציתי לעשות. הם באו עם רעיון לעלילת משנה של הסרט  מאד ברורה, המופיעה בחלקו הראשון של הסרט. ומסיעת לנו להכיר טוב יותר את גיבורי הסרט. והרעיון הזה מאפשר לרעיון המקורי להשתלב בהמשך הסיפור ומצד שני מונע ממנו לצאת משליטה. לשלושתנו היה ברור שאנחנו צריכים לעשות את הסרט מנקודת המבט של ההורים. במקום רק להתרכז בילדים. רציתי לצור סרט שניתן בקלות להזדהות איתו. עם הגיבורים שבגיל 40 מרגישים שהם תקועים בתוך מערבולת לא הגיונית ולהפוך את הסיטואציה הדרמטית לקומדיה על רגשות.
ברגע שהתחלתי להיות מעורב בפרויקט לא הפריע לי אם זה היה רעיון מקורי שלי או לא. אני לא הייתי יכול לעלות על רעיון כזה. למתייה ואלכסנדר יש ניסיון רב יותר בכתיבה מאשר לי, ולמה למנוע מעצמי לעבוד איתם. כבר מהתחלה רציתי שהסרט יהיה מורכב מבחינה ויזואלית. אבל מתוך התבוננות מדויקת וקרובה על עבודת השחקנים והסיטואציה הקומית. כשאנחנו עושים כל מה שביכולתנו לשמור על הרוח הקומית של הסיפור, וסוחטים את הסיטואציה הקומית בכל דרך אפשרית. ומצד שני נשארים נאמנים למציאות ולחיים.


ש: מה היו העדפות הקולנועיות שלך?
ת: אני בא מעשיית פרסומות כך שלעבוד על דימויים זה דבר שאני מכיר היטב, אך הסרטים שאני אוהב שונים מאד מזה. יש סצינות מלאות רגש מ"שעת הצוענים" של קוסטריצה שאני מאד אוהב. גם טכניקת הבימוי של גונזלס אינריטו השפעה רבה עלי.

ש: איך בחרת את השחקנים?
ת: כבר בתחילת הדרך רצינו להציע את תפקיד האמא למרינה פוייס. היא ראתה כמה גרסאות של התסריט ומיד התחברה לפרויקט. לורן לפיט הצטרף מאורח יותר. מכיוון שהוא מכיר את מרינה הרבה זמן החיבור ביניהם עבד מצוין. הם שחקנים שיש להם מנעד רחב של רגשות. הם יכולים להיות אמינים מאד ברגעים הדרמטיים ויש להם מה שאין להרבה שחקנים – חוש נהדר לקומדיה. אהבתי לעבוד איתם, אהבתי לצלם אותם ורצתי שהם יצאו הכי טוב שאפשר.


ש: האם היה מקום לאלתור?
ת: כן. הם הציעו הרבה דברים, והקשבנו להם מבלי להתרחק מדי מן הקצב של הסצינה. תמיד יותר טוב להוסיף דברים מאש להחליף דברים. כי שום דבר לא נכתב באופן מקרי.

ש: האם ליהוק הילדים היה קשה?
ת": זה היה תהליך ארוך וקשה מכיוון שחוץ מזה שחיפשנו את הילדים הכי טובים הם גם היו צריכים לעבוד ביחד כצוות. המלהקים ראו אולי 500 ילדים. כולם חדשים בעולם הקולנוע. הכי חשוב היה לדעת שהם יכולים להיות מצחיקים כשהם צריכים לומר שורות שנועדו להצחיק. הם השתמשו בטקסט או אלתרו לפי מה שהם חשו שמתאים מבחינתם לסיטואציה. עבדתי עם ילדים בפרסומות ומפני שאני אבא בעצמי הסתדרתי איתם מצוין.

ש: איפה צילמתם את הסרט?
ת: חוץ מכמה סצינות בפריז צלמנו בעיקר באזורים כפריים זה אפשר לנו לתת לדמות של מרינה פוייס עבודת פחות קלאסית. לא רצינו אותה בחליפות עסקים במסדרונות של גורדי שחקים. אהבתי לראות אותה במגפיים גדולים עם קסדה גדולה וחליפת מגן. זה נתן לה מראה של מנהיגה של גברים. והמראה של טורבינות הרוח נותן לסרט את המראה הטבעי שאני אוהב מאד.


ראיון עם אלכסנדר דה פטלייר ומתייה דה לפורט

ש: מה גרם לך לרצות להצטרף להרפתקה הזו?
ת: הנושא כי שהציע גיום קליקו היה מדליק נקודה.
זו פעם ראשונה שאנחנו עובדים על רעיון של מישהו אחר, אבל התייחסנו לזה כמו אל הרפתקה משפחתית. אנחנו חולקים משרד עם דימטרי ועם מרטין ותמיד מציצים לראות מה קורה אצל האחר. מרטין דבר איתנו איך הוא רואה את הסרט ואנחנו נתנו לו כמה רעיונות.

ש: הכתיבה ערכה זמן רב?
ת: הכרנו את הספור לעומק אז מרגע שהפכנו לחלק מן הפרויקט הדברים נעו במהירות גדולה . כאבות לילדים בני אותם גילאים פחות או יותר של גיבורי הסיפור הרגשנו שיש לנו השראה וצללנו לתוך הכתיבה בהנאה רבה. לכתוב עבור במאי אחר ולא עבורנו היתה תחושה רבה של הקלה והנאה.

ש איך כיונתם את הכתיבה?
אלכסנדר: הטון של הסרט הוא מאד חופשי אפילו מטורף אך הדמויות מאד אמינות. זוג אמיתי, ילדים אמיתיים בסיטואציות אמיתיות. אחד הרעיונות שלנו היה להתחיל באישה וגבר שניתן לחבב אותם. זוג מאוהב לפני שהם נפרדים ויוצאים למלחמה בלי גבולות.

מתייה: נקודת הפתיחה צריכה להיות נורמלית, ריאליסטית. במקרה של גירושין האב והאם לעיתם מתווכחים, עוברים עליהם זמנים קשים נסים להתמודד עם החיים שלהם כבוגרים וכהורים לילדים. מה שנוא זה שהילדים הופכים להיות בני ערובה במלחמה בין ההורים שלהם. אז חשבנו שאתנו יכולים להראות את הזועה הזו אבל מן הסיבות ההפוכות. כיון שהילדים הם כמובן לא הסיבה לגירושים. זה קודם כל ובראש ובראשונה משבר בן גבר לאישה, שאומרים שהם כבר לא מאוהבים יותר, אבל לא ממש מצליחים להפרד.

ש: איך הכנתם את הסיפור?
מתייה: מן ההתחלה הבנו שכדאי שהסיפור יעבוד אנחנו צריכים להזדהות איתו. יש משהו משחרר ביכולת שלך לצחוק מעצמך מהתגובות שלך מהדרך שאתה נוגע עם אשתך ועם הילדים שלך. הדמויות הם די דומות לנו. אנחנו חיים בתקופה שהתפקידים מתחלקים. לעומת העבר, הגבר הרבה יותר מעורב בחינוך הילדים והנשים עסוקות בקריירה שלהן. בסופו של דבר זה די קשה להיות עובד טוב. בעל טוב, מאהב טוב, הורה טוב. אנחנו בחיפוש אחרי האדם המושלם. שבסופו של דבר מתפוצץ לרסיסים. זו גם הסיבה שאנשים רבים עובר משבר באמצע החיים שקורה בגיל 40. נקרעים בין הרצון להתנהג כמו שצריך לבין הרצון ללכת בעקובת החלומות. לנווט את התסכולים והכעס. מה שמצחיק הוא להפוך את האלמנטים הללו של כאב למצבים של הומור וקומדיה שהיא כמעט טיפולית.

אלכסנדר: כדי לראות אם זה עובד מתייה ניסה את הרעיונות על הילדים שלנו, ובמקרה הזה אפשר לומר שהם היו יועצים לתסריט. הם אמרו שאין דבר יותר נוראי מאשר כשההורים מביכים אותם לפני החברים שלהם. וכך הגענו לראיון לסצינה בו מריה הורסת את המסיבה של הבת שלה או קורס הקרב מגע. אבל היינו צריכים למצוא את הדרך איך להמשיך בטון מטורף ולשמור גם על סיפור האהבה שהתפוגג. שאיתו יכולים הצופים להזדהות.
מומלץ מצחיק בטרוף.




0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Translate


אודות שרית יוכפז

שמי שרית יוכפז.
אני עתונאית מזה עשרים וחמש שנים.
אני בוגרת אונברסיטת בר אילן תעודת הוראה, הסטוריה וספרות, והמכללה למנהל למדתי תקשורת..
בעלת תעודת עיתונאית של "אגודת העיתונאים תל אביב", ו"אגודת העיתונאים הממשלתית".
כתבתי בעיתונות ארצית, מגזינים לנשים ולתיירות, מקומונים ואתרי אינטרנט.
הגשתי מזה 10 שנים פינה ברדיו קול חי FM93 בנושא תיירות תרבות וארועים מיוחדים.
בהמשך למדתי גם לימודי תעודה רפואה משלימה, איפור מקצועי (כדי שיהיה לי רקע לכתוב בנושאים הללו).
הרצאתי בנושאי תקשורת ועיתונות.
מתנדבת בשעות הפנאי ל"אגודה למען העיוור", ל"נשות הדסה" -סניף נר הלילה ומתנדבת למשמר האזרחי.
אוהבת ים, ספורט, בעלי חיים והום סטיילינג.

המגזין של שרית

במגזין זה תוכלו למצוא המלצות למשפחה בנושאים הבאים: אופנה, טיפוח ויופי, אקססוריז, בריאות, צרכנות, חדש על המדף, ספרים, תרבות, הצגות, סרטים, תערוכות, תיירות, טיולים יפים, ספא, מסעדות, ולייף סטייל.

עקבו אחרי בגוגל+

התמונה שלי
מפיקה עורכת מגישה תוכנית רדיו ברדיו ליפס בימי רביעי מ10-12 בבוקר. "המלצות וראיונות" עםשרית יוכפז www/radiolips.com
מופעל על ידי Blogger.

ארכיון המגזין

רשומות פופולריות